רשומות
"תכף ימכרו פה פלאפל וחומוס ועדיין יקראו
למקום באותו שם", התלוננה ראלה. היא סקרה את התפריט החדש במאורת ההמבורגרים
ונרעשה מהתמורות שחלו בו.
עידו הזדרז להסביר כי בשל התביעות הרבות של
אמריקאים נזעמים, שטענו שלא היה להם מושג שמה שצרכו בדוכני המזון המהיר כה משמין
וממכר, משנות הרשתות את פניהן ומאמצות דרך אחרת "ובריאה" יותר – בעזרתה הלקוחות
יקלפו לא רק שטרות מארנקיהם, בקצב שבו מוגשים להם מגשי הפלסטיק, אלא אולי גם
קילוגרמים.
היינו באותו מקום שבו חגגנו פעם, בתקופה שנדמתה
לי עכשיו כשייכת לחיים אחרים, ששייכותם לחיי טרם נחקרה על ידי היסטוריונים. כשחזר
מבית הספר מנע ממני עידו להכין ארוחת ערב, בתואנה כי היום יש לחוג את יום הולדתו
של סוס מחוץ לכותלי הבית. הכלב הצהבהב, בשומעו את שמו, כירכר ונבח. עידו ראה בכך
מיד אישור מוחץ המאשש את הניחוש הקלנדרי ואף על פי שיום הולדת כזה טרם נחגג במעון
אלון, הוא טרח עד כדי גהירה אל סוס וְסיבּוּר אוזניו על כך שנביא לו המבורגר מיוחד
לציון המאורע בדרכנו חזרה. כך קרה שכשראלה חזרה היא מצאה אותנו מוכנים ליציאה.
סיפור יום ההולדת התקבל בטבעיות על דעתה ולרגע חשבתי שתטפח על מצחה ותתמהּ איך
שכחה את התאריך.
כל צוות המוכרים נראה צעיר ושונה. התחלופה לא
דילגה גם על השמנמונת הידידותית שהחרדנו בפעם הקודמת. מסך ענק, שעליו סרטוני פרסום
עצמי שנועדו להקל על מתלבטים המאותגרים מבחינת משקל, הציג נסיינית מוצקה האוכלת את
מוצרי הרשת בתיאבון לאורך זמן ומשמניה נמסים מפיגומי עצמותיה. קופסת קרטון ובה
משתה יום ההולדת של סוס שכבה ממתינה שייקחו אותה הביתה, לא יודעת עדיין שהצרכן
שיעשה בה שימוש תוך שהוא מכשכש בזנב וחולם על מרדפים מסחררים אחרי חתולים.
ראלה סיפרה לי על הפגישה עם רועי ואני דיברתי
בפרוטרוט על מאורעות אביגיל.
"אני יודעת שלא אמרתי את זה מעולם בקול
רם", התוודתה ראלה, "אבל אני מתעבת אותה. היא אישה מרה ומרושעת".
"אולי את כועסת על כך שניסתה לפתות
אותי".
"על זה כשלעצמו מישהו היה צריך לגרום לה
לכאב חד באחד מקצותיה של מערכת העיכול שלה".
עידו נשא אליה עיניים משתוממות אבל לא כיהה בה.
ראלה השתתקה. סימני הכעס בפניה לא שככו במהרה.
"בואו נגמור, סוס רעב וזקוק לטיול".
"רוֹצה שנצא יחד לטייל עם סוס וניתן לה
חצי שעה של בית נטול גברים?" שאלתי את עידו, שהשיב בחיוב.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה