רשומות
אבחת
דז'ה-וו היכתה בי
בעוצמה.
כבר
הייתי איתה. כבר חייתי לצידה. אכלתי, רוויתי, אהבתי ואולי וכנראה שגם סבלתי עם ראלה.
זה
היה כל כך חד וברור. משהו שלא ישתנה בין עפעופים[ת1] . כדי להתנער מהרעיון האווילי ניענעתי את סנטרי שמאלה וימינה
במהירות עד שלחיי רעדו כדי להתנער מהרעיון האווילי.
חולצת
הפלאנל מהארון בחדר השינה שלי, הריח המוכר של הסבון,
אותו אחד
שאם הייתי טומן את אפי בשקערורית המרפק שלי הייתי מזהה את ההד שלו. , אולי הם הם כנראה שדרכו את האקדח ממנו נורתה אלי הירייה המבהילה הזו של
"כבר ראיתי".
חשבתי
על הרווח הגדול בין גופה של ראלה והלפלאנל.
חשבתי
על חום הגוף שלה, זה שהעולה מעורה הנקי ונכלא ומתערסל
בעצלתיים על חלקה
הפנימי
של החולצה. שולח אדוות קטנות של חום מבעד לשרוולים ודרך פתח הצוואר.
דמיינתי
את פטמותיה מזיחות מעט את האריג הדק, מתחככות בו מצדו הפנימי. שטפה אותי
קינאה
עזה באל החולצה שלי שטפה אותי.
ידעתי שאני מסמיק.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה