רשומות
בשבוע האחרון נתקלתי בשלושה מקרים שונים בהם אנשים (חלקם כבר החזירו ציוד) אמרו
שאם הייתה ניתנת להם בחירה, הם לא היו מוותרים על המחלה שלהם.
אני לא מדבר על שפעת קלה.
המחלות שינו את חיי המצוטטים וקרבו אותם בצורה מוחשית ביותר לקצה הקשת בענן.
ברם, המחלה גם נשאה בחובה הזדמנויות חדשות.
הפסטלים הפכו לצבעים זוהרים.
התא המשפחתי התלכד.
נוצרו חוויות נפלאות שאחרים, בריאים, לא מדמיינים את עוצמתן.
כל בוקר נגהּ באור יקרות.
כל נשיקה הפכה לאינטימיוּת מרטיטה.
והמחיר? כשחשים את היתרונות, הפך לסבל הכרחי.
משהו שחייבים להקריב כדי לקבל את השאר.
שם הצמח מופיע בכותרת. הוא גדל בחיפסברג - הר הרעל.
