טיפני / דריסקול

Dragonfly lamp

בית המלאכה של לואי קומפורט טיפאני נהג לייצר תכשיטים וחפצי נוי כבר בסוף המאה התשע עשרה.
הוא ייצר סדרות של מנורות סימטריות, גאומטריות ומשעממות למדי.
יום אחד פנתה ללואי טיפאני אחת העובדות המוכשרות שלו, קלרה דריסקול.
היא הייתה ממונה על חיתוך פיסות הזכוכית הצבעוניות. ככלל, זו עבודה שנשים עושות טוב יותר מגברים.
קלרה הציגה בפני לואי מספר עצובים של מנורות על פי מודלים פרי עיצובה, ששאבו את המוטיביפ שלהם מעולם החי והצומח.
הוא הסכים לנסות והמנורות הפכו ללהיט.
אף לא איש מחוץ לבית המלאכה ידע שקלרה אחראית להצלחה.
נכון שהשכר שלה עלה מעט.
רק ב 1905 כשהמנורות הוצגו ביריד גדול נאלץ טיפאני לרשום את הכלים שלה כיצור שלו לפי עיצוב שלה.
בינתיים הוא שכר נשים נוספות והגברים בבית המלאכה שבתו כי פחדו שיפוטרו. נשים קיבלו משכורות נמוכות יותר.
אחרי משא ומתן הוגבל מספר הנשים ל27.
אני מזכיר לכם שכל זה קרה 15 שנים לפני שנשים בארצות הברית קיבלו זכות בחירה.
בעיקבות הפרסום סוף סוף עלה שכרה של קלרה והיא הייתה אחת ממאה המשתכרות הגדולות בארה"ב.
כל זה פסק ברגע שהיא התאהבה והתחתנה. לפי החוזה עם טיפאני הועסקו במקום רק נשים לא נשואות.

הכלי שבצילום ניתן לי ליום נישואי. הוא כנראה זיוף מוצלח מאוד.
אם הוא מקורי, אוכל להפסיק לעבוד בלילות במשרה שנייה בשוק הירקות הסיטונאי.