חפש בבלוג זה

13 אפריל 2014

קבר בני נזיר



מאז הכרתי אותך, הכל השתנה.
אני רואה דברים באור אחר: פרפרים מרפרפים מעל פרח, טל שנקווה בקצהו של עלה חדש, שלטי "תן זכות קדימה".
כשהכרנו שאלתי אותך: מה הסיכוי שנהיה יחד, משהו כמו עשרה אחוזים?
ענית: יותר קרוב לאחד למיליון.
נשמתי לרווחה: אז למעשה את אומרת שיש סיכוי.
אמרת: כן כמו הסיכוי כמו לתאונת טיסה.
אמרתי: את יודעת שיש יותר סיכוי למות מתאונה בדרך לשדה התעופה? יש תאונות מחרידות שקורות בדרך לשדה.
           התנגשות, ליפול מצוק בדרך לבן גוריון. להלכד מתחת למיכלית גאז בוערת.
מלמלת: ממש מעודד.
לחשתי: אני יודע. זה לא רומנטי.
אמרת: כשהכרת אותי היית יותר רומנטי. היית מוכן לבצע כל שטות שהיא במטרה לשכב אתי.
אמרתי: להלכד מתחת למשאית גאז בוערת.



מופע מגוון של כובע הנזיר.

 

פסח מצה ומרור



קטניות
חג המצות
בזרוע נטויה
בתרי זוזי
בן זומא
עד שאמרו להם תלמידיהם: רבותינו, הגיעה קריאת שמע של אצטומכותינו
ועל הים לקו
מה זה כרפס?
דהיכה לכלבא
אלוהינו אחד
בן זומא והחוטרא
מתבוססת בדמך
שדיים נכונו (למה?)

ועכשיו זה הדבר היחיד שאני מצליח לחשוב עליו
זה והחוטרא
והקטניות (עם החומוס)



הפרחים קטנטנים. כל אחד 8-9 מ"מ. צהרונים, כמובן.

חד כמו



בפרסומים הקרובים יככבו פרחי הגינה שלי.
זו גינת בר מבורדקת שהרבה יעקמו את חוטמם למראיה.
האוצרות שלי אינם על פדסטל המדגיש את חינם, הם נחבאים בין עשבים (חלקם שוטים)
וממתינים להערכה שקטה. לפעמים מוסתרים לגמרי וצריך לגלות את יפעתם.

זה אוקסליס.
השם בא מיוונית   Oxys = חד
נדמה לי בשליפה שגם חמצן (אוקסיג'ן) בא מאותו שורש.
המשפחה גדלה כמעט בכל העולם, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה.
בארץ אנחנו מכירים את החמציץ הנטוי.
הזרעים שלו הגיעו בזמן מלחמת העולם הראשונה לארץ בתוך שקי המספוא
של החיילים האוסטרליים והסוסים שלהם.
החמציץ אכיל ובאנגלית קוראים לו sorrel.