חפש בבלוג זה

14 דצמבר 2011

ד.א. 58


לזכר סוס

הגיע כגור מבריטניה עם כלבה מגזע זהה (בול טרייר סטאנדרד)
הצבע היה ברינדל אנד וויט והיה לשניהם "בלייז" נהדר על המצח.
בדרך משדה התעופה הבייתה הוא ישב על הירכיים שלי וישן.
קראנו לו סוס כי אהבנו את ספרי דוקטור סוס
לסוס היה כוח מדהים, צניעות כלבית, אהבת חיים
והוא היה גם מעט טמבל חביב.
גם כשהיה בוגר רצה לשבת בחיקי
והייתה לו דרך ערמומית לעשות זאת.
כשישבתי בסלון היה עומד ומביט בטלויזיה,
הולך אט אט לאחור עד שהזנב שלו היה פוגש בברכי.
אט אט הייתה רגל אחורית שלו מורמת לאחור ומונחת אגב אורחא
על אחת מברכי. אחותה הייתה מצטרפת.
אז הוא היה דוחף את עצמו בעזרת כפותיו הקדמיות לאחור בנונשלאנטיות.
בסוף התהליך הוא מצא את עצמו תמיד מופתע מעט רובץ בחיקי
ונהנה מנחת ידי. נחת אמיתית לשנינו.

מאחרי גדר בפאתי קייפטאון ראיתי בול טרייר יפה.
ממש הופרדו בלידתם.
גרוני ניחר כשצילמתי אותו.
אני מתגעגע אליך סוס אהוב.