רשומות
רפאל מזג לעצמו עוד כוסית. מזמן איבדתי את
הספירה. בהתחלה עוד מזגתי לו בעצמי, אבל אחר כך נוכחתי שהוא בא אלי אך ורק במטרה
להשתכר במקום מוכר ומוגן. העמדתי לידו את הבקבוק, שמלכתחילה היה חצי ריק, לצורך
שירות עצמי. קיוויתי שיעצור לפני שיתבזה. הוא עורר רחמים ובוז בשיכרונו.
כתמיד היתה הדומסטיקאנה הסיבה לטרוניותיו האינסופיות.
היא אמרה ככה ואני אמרתי אחרת; היא עשתה ככה למרות שהזהרתי אותה, ואז קרה ככה ולא
יכולתי אפילו לומר לה אמרתי לך. הפעם נסב הריב על חיסונים לטף. יעל התנגדה והביאה
סימוכין מהאינטרנט. רפאל צידד והושתק באמצעות הצפה בנתונים מעוררי אימה אודות
עריסות שנתייתמו כתוצאה מכוונה טובה שגובתה בלא מספיק ידע. מותש כשמשון הוכרע
לבסוף רפאל והחשה. ומי חלה בשעלת שישה חודשים מאוחר יותר? שי מתנת הוועד למען בית
החולים רמב"ם יוענק למנחש נכונה.
רפאל הרים את כוסו ובחן את צלילות הנוזל בתשומת
לב מעושה, שנבעה משאיפתו להסתיר את הגילופין שלו. בקול מתוסכל גער בבת זוג דמיונית
ובגורל גם יחד.
"ועכשיו שניהם חולים. יעל ואני לא נוכל
לצאת הלילה לאירוע שאנחנו מוזמנים אליו".
"לבבי או מוחי?" שאלתי כדי להעביר את
הזמן עד שהמשקה יפיל אותו.
רפאל צחק. מסיבה כלשהי תשומת לבו הופנתה אלי.
"שמעתי שאתה מחזר אחרי אלמנה שחורה לובשת
מדים. איך הולך?"
מאיפה נודע לו? רועי או רשת החברות האינסופית
של יעל.
"עד עכשיו הולך לי חלקי בלבד. שמאל דוחה
וימין מקרבת".
"לא רע בשביל בן אדם שאינו מבחין בין ימינו
לשמאלו".
"רפאל, אתה שיכור".
"איגור, קראתי שאלכוהול מחזק את המוח. כמו
למשל אריה שטורף זברה יטרוף גור או זברה זקנה, וככה שאר העדר ייהפך למהיר יותר. כך
האלכוהול תוקף את תאי המוח הזקנים, שממילא רק מאטים את פעילותו, והורג אותם. אחרי
שאתה שותה המוח יעיל יותר ורץ יותר מהר".
"אני נוטה להסכים", אמר חיים זכאי
מכיסא בפינת החדר.
"מי שאל אותך בכלל?" קראתי.
רפאל נשא אלי עיניים נעלבות.
"סליחה, לא דיברתי אליך", התנצלתי
בפני רפאל וזכאי צחק בפינתו צחוק מר.
רפאל, שהיה צריך להתמודד עם מארח סתום, פתר את
המבוכה בכך שמזג לעצמו כוסית נוספת.
הלכתי למטבח והתנעתי את מפלצת האספרסו.
בחוץ היו השמים אפורים ונמוכים. גשם סתמי ירד. עלי
רקפות החלו לבצבץ מהפקעות ששתלתי לפני שנים. ממול, בבית השכן, שלתה השכנה סופגניות
מתוך סיר והספיגה אותן בניירות לבנים ורכים. היא נשאה את עיניה מעלה וראתה אותי
מביט בה. מבעד לשמשה היא רמזה לי לבוא ולהתכבד. הצמדתי את כפותי מול אפי וקדתי
לאות תודה. הוספתי חיוך של שכנות טובה, ולקינוח ניענעתי את אצבעי לשלילה. כדי לא
להעליב משכתי בכתפי והנחתי את ידי השמאלית על כרס גדולה הרחק מגופי. היא צחקה ללא
קול כעשרה מטרים ממני, נופפה לי לפרידה והתבוננה בשעונה. עוד מעט תיסע לגן הילדים
לאסוף שתי בנות ומשם ללקט שלישית מבית ספר יסודי.
הכנתי שתי כוסות ראשונות של משקה שחור מתוק וחם.
רפאל יזדקק לקפאין על מנת להגיע הביתה. הוא לא הספיק להערות אל תוכו מספיק משקה
מזוקק. הבקבוק שהנחתי לפניו היה מלכתחילה לקראת סופו. גם אילו רציתי לא יכולתי להתייחס
לתובענות הרגשית כלפַּי מצדם של זכאי ושל רפאל בעת ובעונה אחת.
כשהנחתי את ספל הקפה לפני רפאל, הוא נראה כמי
שהשלים עם התפכחותו הקרבה. הלכתי בנחת ובראתי כוס קפה נוספת עשירה בסוכר ובעלת כרבולת
שמנת מוקצפת. היה לי מסלול קבוע בו השתמשתי כדי להפוך את רפאל מחדש ליציג חברתית.
עם הקפה הגשתי לו תפוח ובננה וסילקתי את כוס המשקה והבקבוק במחי אבחה אחת.
"אולי פעם תביא את השוטרת אלינו?"
"אתה צריך קשרים או פרוטקציה?" התעניינתי.
"היא במחלקת תנועה?" שאל רפאל בתקווה.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה