הקשבה - מפי מוכשרים ממני.

צטוט של מאיר אריאל:

אני הולך על הקשבה
דממה דקה זה צוהר
דרכו נמשך חוט מחשבה
עם אין סופו בזוהר

תיק השקעות. לא מומלץ לבעלי עצבים רופפים. לא מתאים לאנשים שקולים והגיוניים.

 
 להלן אני מצרף את הרכב תיק ההשקעות שלי נכון להיום:
 
77%  CELG, BIIB, GILD
5%  אג"חים
18% XLRN, GIS, DPZ,SGEN
 
 

 

ארצי לטמיון

אהבתי לשמוע אותו עד שהתחלתי ללמוד לנגן.
מאז, אני מעריך מאוד את מי שמלווה אותו ומעבד את שיריו.
אבל הוא, שהיה זמר מצוין ומבצע משובח, הפך לדמות פומפוזית המאוהבת בעצמה.
עשרים שנה הוא ממחזר את עצמו לעייפה, מרפד את האגו שלו בהופעות בקיסריה.
כותב שירים חסרי תחכום, הפונים למכנה המשותף הכי נמוך (ושעדיין מעל החגורה), זה שמייצר זיוף לא משכנע
של רגש, של אמירה. זיוף המתאים למי שהפסיק לקרוא ספרים ומסתפק במגזינים. מי ש"מפענח" את כוונת המשורר
דה לה שמאטה ועכשיו מתרווח על מושב האבן בקיסריה, שפתיו חוזרות על המלים הרדודות של השירים, הכאילו רגישים
והפסאודו רומנטיים.
 רוצה להכנס לפנתיאון הישראליות? דחוף ברוש, מרפסת ועוד זבל למלים של השיר.
ומקצבי השירים - פיהוק מוזיקלי נעדר קצוות. כמו המלים - אין קצוות קרועים, אין זעקה, אין אמת.
כל המוזיקה מגוהצת ומעומלנת לעייפה, לזרא.
משהו שלא הייתי משמיע אפילו במעלית או בהמתנה לרופא שיניים.
אם מחפשים סינקופה, דרמה, רגש שיוצא מהקרביים - לא אצל שלמה.
כמה מצער.
 

ללא מוצא

יד גדולה לקחה אותי והניחה אותי בצורה לא כל כך עדינה בכלוב ענק.
ברוך הבא, לחש אלי הנחש.
שלום, אמרה הזיקית. היא הסיטה את ראשה הירוק הצידה אבל עין אחת עדיין הסתכלה ישר לתוכי.
הרגשתי חשוף במרכז, ליד אגן המים.
רצתי לאחד הקצוות עד שנתקלתי בדופן שקופה.
למה אתה ממהר? שאל הצב.
אין לו זמן, אמרה הזיקית.
רק זמן יש פה, השיב הצב.
והנחש לחש: אם תחיה מספיק זמן תיווכח שהדבר העיקרי הקיים פה הוא זמן.
כמובן, חשבתי לעצמי, זה "זמן כלוב", לא זמן אמיתי.
תחשוב על חצי הכוס המלאה, לחש הצב.
עצה נהדרת, השבתי. אתה יכול לארגן שהחצי המלא של הכוס יהיה וויסקי?
הצב השיב את ראשו לשריון.

שלחופה

הצב מתקדם רק אחרי שהוא מוציא את ראשו מהשריון שלו.

טייל עם צב לצידך. העולם עובר ל PAUSE.

בכל פעם שאתה מוצא צב בקומה שביעית, זכור שהוא קיבל עזרה.


אייסכילוס