פרק 45

 

שגרת המיטות הנפרדות נמשכה. חרקתי שיניים ואמרתי לעצמי שכך יאה לי. לא איש כמוני ידחק עצמו ליצועה של עלמה במצוקה. הייתי צריך לקחת בחשבון שראלה ועידו באו אלי מחוסר ברירה.

היא לא יכלה ללכת למלון. נניח שמשהו איום היה מתפתח כתוצאה מהיחסים בינינו, לאן תלך? חשבתי שאולי לא נוח לה גם בשל העובדה שעידו תמיד נמצא באזור. איך יעמוד הוא נוכח אמו והמושיע הרזה בבוקר או באישון ליל כשהם חולקים יצוע משותף?

חיפשתי אות שינחה אותי בתסבוכת. מלה אקראית שתרמוז לי מה לעשות. בינתיים הבחנתי כיצד הופכים השניים לבני בית. יש אנשים שקל לי להתרגל לנוכחותם. יתרה מזאת, לראשונה בחיי, מאז פרק הגירושין, חשתי בנוח עם קולות זרים הבוקעים מחדרי הבית. הסתבר שלשניים שגרה נוחה והרגלי שימוש במתקני הבית שלא צרמו לאוזני ולא הותירו משקעים שעירים במקומות לא צפויים. מה ששבה את לבי היתה שמחתם המשותפת מהתקליטייה וממכמניה. רוק מתקדם של שנות השבעים, ג'אז של הדקות האחרונות לפני פריצת הבּיבּופּ, אוואנגרד גרמני, אום כולתום ופרנץ שוברט. מאומה כמעט לא נפסח, הוערך, נשקל בכובד ראש ונבחן לפעמים שוב.

שיעור שני של סקסופון עבר בהצלחה. הסרטייה עברה גם היא שקלול והערכה מחדש. באחד מימי סוכות עידו למד להכיר את באסטר קיטון והרולד לויד וראה לראשונה בחייו, דרך עיניים תמימות שסונוורו על ידי ערוץ הילדים, את צ'רלי צ'פלין.

באחד הערבים פיצחנו את חידת הפרפ(ן). ראלה העלתה את ההשערה שהאות האחרונה הושמה בסוגריים כדי להראות את הדיסונאנס בין הכתיב והקריא. בסברנו שהטריטוריה היא צרפתית, ניסינו אפשרויות איות שונים, עד שנחתנו על הקוניאקFrapin . "השדות הגדולים" של הפְרָפָּן' הם דווקא השטחים הקטנים והמשובחים – גדולים באיכות – יותר מן "השדות הקטנים". מצאנו גם כי האחים פרפן' היו, ואולי עדיין, ספקי הקוניאק המועדפים על בית המלוכה הבריטי.

הייתי מאושר. לוח השנה היה האויב המאיים היחידי. האידיליה, ידעתי, מוצקה ואיתנה כבועת סבון. כשראלה יצאה מהמקלחת, עלה ממנה ריח הסבון שלי, והיא לבשה כותונת שהשאלתי לה. היא פתחה את הדלת לכדי חריץ צר, לבושה בכותונת שהשאלתי לה, ושאלה אם זה בסדר שתלך לישון מוקדם הלילה.

 

*