רשומות
אחרי החמין של שבת הייתי מצפה לכך שאצטומכתי תשקוט ארבעים יום.
נהפוך הוא. עם התקדמותו של הצ'ולנט במורד בני מעיי ואחרי שעבר מסכת
טיפולים דקה ועבה חוזר התאבון ומשתלט על סדר היום האישי שלי.
ואל תראו אותי שאני רזה. מסתתר בתוכי הר אדם שצורח: עוד אוכל !
והוא עומד על שלו ולא נרדם לעולם.
לעתים אני חושב שארוע מוחי של אותו הר אדם (בואו נקרא לו הארי, או
מכיוון שהוא איטלקי נכנה אותו במקבילה המגפית - אַרִיגוֹ) יעשה לי רק טוב.
כשהוא ישכב, מנסה להתאושש מסמי ההרדמה וחושב במקום על אוכל על
התלוצצות עם רופאיו, אזי אני ארזה, או לפחות לא אשמין.
בטרם הגעתי לגיל הרך ראיתי את נפלאות ההדחקה.
אישה, שהמשקל זימר לה את ניגוני איוב אחרי סוף שבוע, מפצה את
עצמה על ידי רכישה של ג'ינס חדש או זוג נעליים.
מישהו כמוני צריך לצום או לפלוש מייד ללבנון.
ברקע צירפתי את התשובה הטבעית למשבר הנ"ל.
צילמתי בחממה שלי Hoodia gordonii. הבושמנים אוכלים אותה
(שבט הסַן) בנמיביה על מנת להפחית תיאבון. זה יעיל מאוד.
הם טוענים גם שאכילת ההודיה מעוררת אותם מינית ( ועל זה אמר פרויד -
איש איש וטעמו אימו). לא, לא טעיתי בכתיב.
היום הם מגדלים את הצמח מסחרית עבור חברת תרופות.
אחרי מאבק משפטי הם יקבלו כ 10% מהרווחים הצפויים וזה המון כסף,
מדובר במיליונים.
ולסיום: זה לא קקטוס. הייתם צריכים לדעת את זה כי הצמח אפריקאי ולא
אמריקאי. ההודיה היא מהאסקלפיים כמו חברותיה הקווה קווה והאכידנופסיס
טוב, מספיק להיות סנוב. בארץ יש תשעה נציגים למשפחת האסקלפיים והם:
איסם קטן-פרחים
ארויה משיינית
דמיה לבידה
חלביב יווני
חלביב רותמי
חנק מחודד
לשנן בובה
מסמור סיני
פתילת-המדבר הגדולה
