חפש בבלוג זה

14 יוני 2010

אין פולים בטימבוקטו


הדבר האחר שניתן לפתוח אותו עד לגודל של כמעט מסך הוא פול קקאו. בשבוע הבא
אשתה אולי כמה ספלים מהבילים של משקה המופק ממנו במעדניה בשם שפרונגלי ואחשוב
על העץ שהחל מהשנה החמישית שלו אוספים את פולַיו בעיקר עבור אבקת וחמאת קקאו. וגם שוקולד. חמאת קקאו נקראה פעם "השמן היקר ביותר" (אז עוד טרם שמעו על הארגן. מי שפעם דחף לקצה התחתון של מערכת העכול שלו פתילה (סיפוזיטוריום) לטיפול בטחור סורר למשל (נר), שידע כי הוא צרכן קטן של חמאת קקאו.
זרעי הקקאו מכילים 456 קלוריות ל 100 גרם. בין השאר יש שם phenylethylamine שהיצור שלו בגוף נפגם בעתות משבר ודכאון. מי שאהבתו שברה את לבו ואכל שוקולד - נכח בהשפעתו המנחמת ויודע על מה אני שח.
לא לזלזל בקפאין - 13 מ"ג לספל קקאו. לשם השוואה בספל אספרסו יש 310, בקפה מבושל 100, בתה אמיתי 10-50, בקפה נמס כ -65, בקוקה קולה 20, בפפסי 10.
1000 מ"ג מייצרים תופאות לוואי לא נעימות. 10,000 הורגים אותך.זה בסך הכל שלושים ושניים ספלוני אספרסו. אומרים שאונורה בלזק (שהוסיף לעצמו דה באמצע השם), מת מזה אחרי התמכרות קשה.
העץ, אמריקאי במקור, גדל היום בעיקר במערב אפריקה (גאנה, ניגריה וחוף השנהב)
ולא מעשיר כל כך את המגדלים. http://www.globalpolicy.org/socecon/develop/africa/2002/1030cocoa.htm
יש גידולים גם במאלי, אבל לא באזור טימבוקטו. עיר יפהפיה ושווה ביקור, ברם, תביאו את הקקאו שלכם אתכם לשם.
הבציר מתחיל לרוב בספטמבר באפריקה ונמשך עד פברואר. קטיף שני יקרה במאי יוני.
הפירות נחתכים באמצעות סכין ומונחים להבשלה על הקרקע. את הסכינים לא משאירים יחד עם הפירות. אחר כך שוברים את הפולים ומסירים את הזרעים (20 עד 60 לפול). מתסיסים אותם כמה ימים ואחר כך מייבשים בשמש. עכשיו הזרעים הסגולים הפכו כבר לחומים. אורזים ושולחים לצרכנים - אירופה וארצות הברית שם תהיה קלייה, ריסוק, הפרדה של הליבה, טחינה והפקה של השומן.
על שוקולד : http://www.exploratorium.edu/exploring/exploring_chocolate/

13 יוני 2010

אינסטלטורים ברקים ועגילים




כשהייתי ילד הייתה לשכנים פיסת אדמה מכוסה בצמחים שיחיים שיצרו מבוך.
הייתי זוחל פנימה ומסתתר שם שעות. מביט על עכבישים ומאכיל אותם
בכל דבר חי שהצלחתי לצוד. חולם, לפעמים מדביק את עלי הכותרת
התכולים לתנוכי אוזני, עגילים ready made. הלק על הצפרניים היה עלי
כותרת של פֶּלָרגוֹנִיוּם. התקופה של הטשטוש המיני נגמרה מתישהו בגיל שש
לערך אבל ארוטיקה וצמחים נשארו כרוכים זה בזה לתמיד.
לצמח קוראים Plumbago auriculata וראיתי אותו גדל בר בדרום אפריקה (איך לא)
יש 15 סוגים בעולם, חמישה מהם מדר"אפ.
השם auriculata מתייחס לכך שבסיס העלה מזכיר אוזן.
Plumbago בא מplumbum שזה בלטינית עופרת. בעברית מכנים את השיח עופרית.
השם נולד מצבע הפרחים = כחול עופרת. אל תתפלאו אבל ניסו לטפל בהרעלות עופרת
באמצעות הצמח. צירפתי גם תמונות של פריחה לבנה (זוהרת בחשכה !).
מכיוון שהכינו צנרת מהמתכת עופרת באימפריה הרומית (מסביר את התמוטטותה) לאינסטלטור קוראים באנגלית plumber.
אחת מהתכונות שיוחסו לצמח היא הרחקת ברקים ולכן הוא נשתל פעמים רבות במרכזי ישובים כפריים בדרום אפריקה.
ובל נשכח את התכונה הכי מעצבנת: הזרעים נדבקים לעוברי אורח.
תקופה מסוימת הצמח כונה Plumbago capensis (פלומבאגו של הכיף) אבל השם המקורי היה זה שרשום בשחור והשיבו עטרה ליושנה.
הצילום הגדול של : Andreas of Bogotá, Colombia .


קרם פנים ובהק עקרבי

נכנסים ולא יודעים לאן ואם אפשר לצאת ואיפה.
הכל התחיל ב Sarcocaulon . אמרו לי שנורא קשה אז דווקא ניסית והצלחתי
להנביט. ואז שינו את השם לשם אחר נורא יפה - מונסוניה.
ממש סקסי השם הזה בעיניי.
הצמח הוא מהגרניים ולתומי סברתי שכמעט כמו כל דבר אחר בעולם הוא מתחיל ונגמר
בנמיביה ובדרום אפריקה. התחלתי למצוא אותו פתאום צפונה יותר בהתחלה בסנגל
ואז בסודאן.
בסוף גם בדרום הארץ. שלנו, כן.
פה מתייחסים אליו יפה ומכנים אותו בָּהָק. יש שניים. הראשון הוא Monsonia nivea
ותרגמו את זה יפה : בהק צחור. המלה הלטינית מפנה אותנו לפנים ולניקיון בהיר
וגם אחר כך לסבונים וקרמים.
עם השני הסתבכתי לגמרי. Monsonia heliotropioides .
ראה : http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=MONHEL
הליו - שמש. הליוטרופ - מכשיר איתות המחזיר את אור השמש ומעביר מסרים
באמצעות סינוור מבוקר.
וגם אבן יקרה למחצה שעליה כתמים הנראים ככתמי דם.
ובגלל זה אולי זה סוג של סגול.
ואז מצאתי שהליוטרופיזם זה גם השם של התופעה בה צמח מפנה את עצמו לשמש
כמו חמניה למשל.
פה מכנים אותו בהק עקרבי ואני חושד שהפירות שהזכירו לאחרים מקור חסידה,
כשהם באים מהערבה שואלים את שייכותם יותר לעקרבים מאשר לחסידות.
האם למישהו פתרונים ?

מה לא לתת לכלב שלך




רוב בעלי הכלבים שאני מכיר נזהרים בכלבם יותר מאשר בעצמם.
נזכרתי בכך כאשר עליתי לאחרונה במעלה פלמ"ח אשר בנחל
חתירה. המעלה כולל סולם מתכת ותוּכִּי, כלבתי האהובה, התקשתה
לעלות בשלביו (אולי בשל חוסר אימון בנושא).
נאלצתי לרוקן את תרמיל הגב ולדחוס את היצור המקסים פנימה.
במתן מזון עלינו לנהוג במשנה זהירות. בתפוחים, משמשים, דובדבנים,
שזיפים ואפרסקים יש חומרים ציאנידיים. בצלים בכל צורה גורמים
לכלבים אנמיה. אגוז מוסקט גורם להלוצינציות. בעקבות אכילת אגוזי מקדמיה
כלבים מפתחים חום גבוה. אבוקדו וקפאין מחלישים את הלב וביצים לא מבושלות
מחסלות בשיטיות את הויטמין B אצל הכלב (בגלל חלבון בשם Avidin).
הנבטתי לאחרונה שני סוגים בטטות Dioscorea hemicrypta
ו Dioscorea sylvatica ראו התצלומים הנספחים ונזכרתי שתפוחי אדמה
ובטטות נתקעים לפעמים במערכת העיכול הכלבית ויוצרים סתימה מזעזעת.
לשם איזון אני מצרף בטטה מקסיקנית (גם היא לא אכילה לאנשים
וכלבים אאל"ט) . היא מאוד יפה לדעתי והחריצים נראים כמו רגל פיל.

הכי חשוב - אל תתנו לכלביכם אנטי פריז.

אסיים בציטטה: כלבים מסתכלים עלינו כאילו אנחנו אלוהים, חתולים מסתכלים
עלינו כאילו הם אלוהים. אני אוהב חזירים, הם מסתכלים עלינו כשווים אליהם. (צ'רצ'יל).


האמאנטוס ללא disclaimer






זה נראה כמו מברשת גילוח, הצטחקקה הלגה
וואלה, אחותי, את צודקת. אינגריד בחנה בדקדקנות את המוצג
שמו של צמח זה נגזר מאכדית. יש האומרים שהשם מופיע כבר על חרסים שומריים.
המלך סרגון השתמש באבקנים שנתלשו בחודש גרא לשם טיפול בדלקת השחלות - מחלה
שהיה בטוח שלקה בה למרות הבטחות רופאיו.
מכאן נקפוץ בזמן עד 1755 אבל באופן משונה נגיע עד האכדיים Acadians שהקימו
את סנט אורלינס. הם גורשו על ידי הבריטים לכל מיני מקומות נידחים (קנדה ולואיזיאנה).
את הצמח לועסים הבופאלו של ביצות הביו Bayou לא הרחק משם ב New Iberia כדי להתגבר על טפילי המעיים מסוג האכינוקוקוס המציקים בעיקר לפני שקיעת החמה ובזמן הגשמים.
פתאום קפצה זונה למונית בה ישבנו ודרשה מהנהג לנסוע לאבו כביר.
הבטתי במראה כדי לראות אם מישהו עוקב אחרינו.
אחרי כמה זמן המגף התמלא בדם והתחיל לטפטף.
איפה המטריה ? שאל דני.
ויסות החום על ידי כיווץ הסרעפת יעיל בימים זוגיים בלבד.
כשגמרתי לשתות את התה נדהמתי לראות בקרקעית הכוס זוג

מצטער, לא יודע מה קרה לי

האם תאהב אותי לנצח, יקירי ?




חיי נצח
החלום הרטוב של הפחדנים
אלה שלא מעוניינים בשום שינוי בחייהם
תמיד
ולעולם.
אבל אלוהים לוקחת גם ילדים וצדיקים אליה
ומעניקה אורך חיים לרשעים, לתוכים ולצבים.
ולהבדיל גם למספר צמחים
ביניהם נמצא הסֶמְפֶּרְוִיווּם Sempervivum
שאפילו תרגום שמו הוא - חי עד.

הצילום יפה אבל לא שלי. נלקח מאתר בבריטיש קולומביה.
והאחר הוא צילום מקייטנת הנערות של קלקיליה
שם מאמנים את 70 הבתולות בהתנגדות
לא פאסיבית.

למי מותר לגדל לימונים ?



כפי שאני אומר לבנותי: אין פה "כאילו", "בערך", "פחות או יותר" וכל
המלים היפות שנועדו לעוות את המציאות הקשה שבגללה המציאו
את הסמים הסיגריות והאלכוהול.
כדי לגדל לימונים צריך שלושה תנאים. (למעשה אני מדבר על כל פירות ההדר).
עכשיו שימו לב. זה לא נתון למשא ומתן. אין נסיבות מקלות ואני
דורש את המינימום ההכרחי כתנאי קבלה שבלעדיהם אין על מה לדבר בכלל.
1. אור שמש. שש שעות יומיות, לא פחות.
אם אין שש בנקודה בה הלימון יחיה הוא לא יחיה הרבה.
או שלא תזכו ללימונים. ואם כן תזכו אז דעו לכם שהייתם זוכים
לשפע גדול וטעים יותר.
2. אדמה מחלחלת. לא לבחור את המקום בו נוצרות שלוליות בחורף.
לימונים אוהבים מאוד מים אבל לא להשתכשך בהם. אם לא מצאתם מקום
משובח בגינה אפשר לגדל במיכל - שם אתם קובעים את המיקום וטיב
המדיום שבתוכו ישגשגו השורשים. ישנם מיני לימונים שמסתדרים מצוין
במיכל.
3. תשומת לב. כמו כל צמח גם עצי הדר זקוקים נואשות לתשומת לב
מזערית אבל תמידית. כל שינוי דורש התיחסות (לקח טוב לחיי נישואין).
תעלות על העלים - טפיל חפרן - יש לרסס.
עלים מתקפלים - אתם לא משקים מספיק (פעם בשבוע).
כנימות עלים (במיוחד על עלים חדשים) - יש לרסס.
פרי נושר - מליון סיבות: רוח חזקה, עודף מים, חוסר מים, רעב של העץ
למזון נוסף (דשנו מסביב לגזע - לא קרוב מדי).

העץ תמיד יספר לכם אם יש בעיה - הביטו, שורו וטפלו.