חפש בבלוג זה

30 יולי 2014

ללא כותרת

בגלריות ובמוזיאונים רואים ציורים או פסלים של אומנים ידועים.
לחלקם ניתנים שמות ולחלק אחר לא.
אומנים אמורים להצטיין ביצירתיות בה הם מפרשים את המציאות.
אז למה קשה להם להמציא שם?
יש לי אלפי שמות להציע.
הדס, בתי, אמרה לי, שגם המחירים של העבודות הם חסרי השראה.
היא צודקת.
מחיר של 3980 או 4023 (אני מוותר הפעם על האגורות) משכנע הרבה יותר מ 4000.
שלא להזכיר שמחיר כזה מעודד שיחה ומלבה סקרנות.
 

19 יוני 2014

רומל


ביולי הגיעו ארבע מחמש האוניות ששלח צ'רצ'יל למצרים דרך גיברלטר (במקום מסביב לאפריקה כמו שהמליצו לו).
אחת הוטבעה לא הרחק מסיציליה.
ווינסטון היה אחוז פחד שלא להפסיד את מצרים ותעלת סואץ לגרמנים.
הוא ניסה לבסס את הצלחותיו הקודמות בלוב.
רומל בינתיים לא שקט על שמריו.
היה לו מספר מצומצם יחסית של טנקים והיטלר טירפד חלק מהובלות הדלק לאפריקה.
הוא לקח את תותח הנ"מ של ה 88 מ"מ והסב אותו לתותח אנטי טנקי.
הפגז של ה 88 חדר את השריון של המטילדות.
חדירה כואבת של 7 ס"מ בלתי פואטיים מטווח של 2000 יארד.
הנסיגה האנגלית המבוהלת השאירה טנקים תקינים רבים בדרך.
בקרב, אם ניתן היה לכנות אותו כך, הושמדו 107 טנקים בריטיים מול 12 של רומל.

אחר כך, כמובן הייתה טוברוק.
אבי ז"ל היה בדרך לטוברוק כשערק בקסטינה מהבריגדות של אנדרס.

ובינתיים מצרים ופלסטינה ניצלו מהנאצים.
ומי שבאמת אכלו אותה מהקיבעון של ווינסטון היו הסינגפורים.
 

17 יוני 2014

כסף

בשירות הצטרכתי לפעמים לשלם לאנשים תמורת עבודתם.
חברי הקצינים שנאו את הרגע הזה, שבו הם נפרדו מכסף שאף אינו שלהם.
אני תמהתי ביני לבין עצמי למה הם נרתעים כל כך.
נכון שהאקט הזה לווה לפעמים בהתמקחות מצד אנשים שסברו שאינם מתוגמלים בהתאם לתמורתם, אבל
הקולגות שלי נמנעו ונרתעו אפילו מהמגע עם שטרות הכסף.
הם קראו לתשלום "הגועל נפש".

היום, ממרום שנותי, אני מזהה את הפחד, הרתיעה וההמנעות.
אלה סימפטומים של אנשים קטנים שמרגישים בטוב רק עם הממון אותו הם מקבלים כשכר.
הם מתכווצים כשהם מקבלים ירושה או מתנה.
ולכן הם גם ממהרים להפטר מהכסף, כאילו הוא גחלים בידיהם.
"משקיעים" ברכב. קונים דירה "להשקעה" (קל יותר להתמודד עם סכום קטן של שכירות מאשר עם משקולת
של שש או שבע ספרות המעיקה על שנתם).

הם גרועים כמו הסוגדים לכסף.
הסוגדים בטוחים שכסף הוא המודל להגשמה עצמית.
והגשמה עצמית, כידוע, מביאה לאושר.
מי לא רוצה להיות מאושר, שירים יד.
ואז קיים מעגל קסמים אכזרי של רכישה של "דברים" כדי להגשים את עצמי ולהיות מאושר.

אתמול, בדרך מהדואר חזרה למקום העבודה שלי, ראיתי ילד עם BMW 650
שחורה, יפהפיה. דיברתי עימו על ערך ויופי הרכישה שלו.
בקושי נשארה לו יכולת, אחרי הקניה, לשלם את הביטוח.
סטאטוס.
ממאיר.

הממאירות האחרונה היא הקמצנות.
אנאליות לרוב לא מסכנת אותך כלכלית. היא אפילו מקנה תחושת ביטחון (כוזבת).
מאידך, זה הורס חיי משפחה, מטרפד כל אפשרות לחיי חברה ומאמלל.

ואנחנו נמנעים מלדבר על כסף.
מישהו שואל מה גובה השכר החודשי של זולתו?
יש ילד שיודע כמה משתכרים הוריו?
האם החבר הטוב שלי שקוע בחובות עד צוארו או שמצבו שפּיר?
הודאה בסכום אותו אתה משתכר כמוה כהודאה ב"מה אתה שווה".
מזעזע. זה לגמרי לא נכון, ברם, לך תשכנע מישהו.
ומכיוון שלא מדברים על כסף, אף אחד לא מודה בטעויות הפיננסיות שלו.
שנים לקח לעובד שלי להודות שרכישת "יחידת הנופש" הייתה שגיאה יקרה.



אני חוסך כי אני רוצה.
אני משקיע כי אני רוצה.
אני מבזבז כי אני רוצה.
אין לי רגשות אשמה באף אחת משלוש השורות שלמעלה.

10 יוני 2014

פרידות, גלגל המוות מועך אותנו

בקושי עברה חצי שנה וכבר נפרדנו ב 2014 מכל כך הרבה.
זה לא שיש לי תסביך אנאלי החורג בעוצמתו מזה של זולתי.
אבל כל כך הרבה!
בגיל 15 פְרִידה הייתה נשיקה לוהטת
בגיל 25 הייתה דג עסיסי
והיום היוד נפלה וחיוור היה הלילה ואין יותר:

אוסביו בכדורגל
חצי מהאחים אברלי בעלי קולות הקטיפה של נעורינו
שרון, שנפרד מעימנו כבר מזמן, נגאל לבסוף
פיט סיגֶר, עם ה"הבה נגילה" שלו, לו היה לי פטיש ואנו נתגבר
מכסימיליאן של
שירלי טמפל, עימה קפצנו חבל
ג'ון הנסון, הבן של ג'ים הנסון (החבובות)
פאקו דה לוצ'יה והגיטרה שלו
מיקי רוני
חוזה פליסיאנו (תקשיבו לגשם!)
גבריאל גארסיה מארקס
בוב הוסקינס - (מי הפליל את רוג'ר ראביט, מונה ליזה, המסע של פליסיה ועוד המון...)

ואלפיים וארבע עשרה רק באמצע
ולא הזכרתי דודות שלי (שתיים!) ועוד קרובים וקרובים לקרובים
שנה מורבידית
או שזה מצב רוח כזה

 

02 יוני 2014

שלום כהרגלי


לא אדבר על הצמח המצולם (מונסוניה ל'הריטיירי - פלרגוניים) מעבר לשורה זו.

אם יש משהו שאני מתעב זה הימורים טפשיים כשהסיכויים הם נגדך.
מי שעושה זאת תמיד יאמר שלפעמים הוא מפסיד אבל הפעם הוא "הצליח"
הוא לעולם לא "משקיע" הוא "משחק" במניות.
הוא ישמח לעוץ לכם על הקיקיון הבורסאי התורן ו"ינמק" עם סיפורים.
הוא מכיר את החשב של החברה, שמכר כרגע את הדירה שלו וקנה בה מניות.
בעוד כמה חודשים בכסף של הדירה הוא יקנה פנטהאוז במגדל.
כן, במגדלים הפורחים.

השוויתי בשבת שתי חברות.
ערך השוק של כל אחת מהן הוא 120 ביליון דולר. הן לא קוטלות קנים.
הראשונה הייתה באייר. כן, זו שהמציאה את האספירין.
האחרת היא גלעד GILEAD  הסימול שלה הוא GILD.
אני לא ארוויח או אפסיד כלום אם תקנו או תמכרו אותן. גם ואפילו אם ערך הקנייה שלכם הוא כמה מיליוני דולרים.
אני מאחל לכם סכומים כאלה, לכולכם.
אתם, הלא, היחידים שקוראים אותי.
ובכן, אם אתם שוקלים השקעה לשנים הקרובות, לכו על השנייה.
בזמן שבאייר צומחת בקצב נחמד של כשמונה אחוז בשנה (ומחלקת דיבידנד של כאחוז וחצי במזומן)
גלעד הולכת לצמוח בלמעלה משלושים אחוזים כתוצאה ממכירות התרופות שלה (נגד איידס
וצהבת נגיפית מסוג C)
אני רוצה שיהיה מתועד שכתבתי עליה כשהיא עלתה 81$ למניה.
אז זה רק בשביל ההסטוריה.



 

19 מאי 2014

לקוחות, כרוזות, חלונות ופמוטות

 
 
הלקוחות שלי הם צבור -
צדיקים
בינוניים ורשעים
(בראשי תיבות)
והחלוקה ממש רעה
ממש בדומה לכמה ידיים של מזרח מערב
כששיחקתי ברידג'
ולכן, כמו עובד זבל מיומן
אני מבלה חלק מעיתותי
בריצה אחרי
פסולת מצחינה
 
הוורסטאות מצטברות לפרסאות
אבל הכתרים
לא מצטופפים יחד
לדוקטים
 
זה שיר תוגה
לאלפי שעות מתסכלות
של זיעה, קלידים ואפרכסות
בהן משובצים
אזמרגדים פעוטים
שנצנוצם
לא מכניע את העלטה
 
 
 

08 מאי 2014

מאחורי הדלת



המְשַחַקים בטלביזיה נתקלים בשלושה מסכים.
מעבר להם מסתתרים פרסים יקרי ערך או חסרי משמעות פיננסית.
המתח שלנו כצופים מתבסס על השאלה אם הם יתבאסו מקופסת הקרטון שבתוכה מונח
אוסף מחזיקי המפתחות של דודה רגינה, או יעלצו כשיתברר להם שלצי המכוניות שלהם
נוסף ברגע זה ג'יפ עתיר כוחות סוס.
אין להם מה להפסיד.
זה משהו נחשק או טפל. זהו.
בפורמט שאני מציע בזאת יהיו פרסים מושכים יותר (דירה ברעננה? ואוצ'ר חופשי לשנה בכל
המסעדות שרושפלד שף בהן? ללחוץ (ממושכות) את ידה של אנסטסיה מיכאלי? כרטיס טיסה בעסקית לבורה בורה
וסכום לא מוגבל להוצאות עד שימאס לי מהמקום הזה ואז טיסת המשך לסיישל?)
אבל, וזה ממש סוג ספציפי של "ברם אולם", למתמודד יהיה גם מה להפסיד.
אני לא מתכוון בכלל לסרט היפני על העונש הכיתתי (אי בודד והתמודדות עד מותם של כולם להוציא אחד)
או לאדפטציה האמריקאית (נערה שמנמנה המיטיבה לירות חיצים בהתמודדות לודרית דומה אך מוטה פוליטית).
אני מתכוון לאובדן.
למשל מעבר כפוי לשכונה פחותה סוציו אקונומית, חובה לארח 8 חודשים 7 מחפשי עבודה אריתראים, עלייה למוחרקה
בדילוגים על רגל אחת בלבד תחת איום בנשק חם.
כמובן שניתן להגיע ממש לקצה.
בדמיוני חולפות נשות הוליווד שמאכלסות שני חדרים.
מה לעזאזל עושה שם סוזן סרנדון? קשה להיפטר מהרגלים.
אני מחייה אפילו ומוציא מקברה את ורוניקה לייק. שיט, זו פנטזיה, לא?
ותוציאו, בבקשה, משם את אנג'לינה ג'וֹלי.
והחדר השלישי?
נעשה משהו בעל אפקט מיידי.
חדר מלא חנקן. שאיפה אחת וצונחים מתים.
אין כאבים, יסורים, התפתלויות דרמטיות ואחיזה נואשת באברי גוף או רהיטים.
ערוץ 2 כבר מתקשרים אלי...
 

תנוחות



עכשיו סטו באנדהא סארוואנגאסאנה
עכשיו קאפוטאסאנה
עכשיו אורדאווה דאנוראסאנה

המורה, יש לי תחושה שלכל התנוחות יש שמות של חיות סובלות...
אבל אמיר, אלה תנוחות של כפיפות לאחור. אתה יודע מה, תעבור בינתיים לחצי לוטוס.
המורה, הכל כואב לי ואני לא שומע טוב. מה אמרת על חצי לוקוס?

30 אפריל 2014

סנט פטרבורג


צולם על ידי אבי בן-הר.

הרוסיות של סנט פטרבורג הן השלב הבא באבולוציה האנושית.
ארבעה ימים תמימים (לצידה של אנה) נוכחתי שוב ושוב בפלא ההנדסי הזה.
מטר ותשעים ללא עקבים, חיטובים שבורשט ופירושקי לא מכניעים עד גיל ארבעים,
רגליים ארוכות כל כך שבקושי הן מגיעות לרצפה.
רוסיה שכזו מתחילה בינקות להצמיח זוג רגליים היישר מבתי השחי שלה.
מתישהו בגיל ההתבגרות, הרבה לפני שהן מגיעות לשלב הבבושקה, הן גם מאמצות
חזון סביר. אבל ללא ספק, הנשק להשמדה המונית בארסנל שלהן הוא הזוג המופלא
שמודגש לא פעם על ידי עקבים, עבים מעט מסטילטו, המֵנֵצים כלפי מטה.


ובמגדל העמק מקוננות בנות המגרב: אישה בונה, רוסיה הורסת.
תרתי משמע.
 

26 אפריל 2014

פרוגנוזה ולקיחת אחריות

 
 
 
 
 


"הפרוגנוזה לא טובה"
דרך עדינה למחצה לומר: אני פסימי.
הפא של הפסימי מנוקדת בסגול ולא קמוצה.
"פָּסימי" מוציא אותי משלוותי.
לא עברתי קורס נביאים ראשונים
וגם לא אחרונים.
ההצלחות והכשלונות שלי תלויים בפרוגנוזות,
ביכולת לנחש קרוב ככל האפשר מה יהיה מחר
או בעוד שנתיים, מאחרי הדלת או מעבר לגבעה.
לא פחות חשובה, היכולת לאמוד את מידת הקִרבה
בין הפרוגנוזה למציאות וביצוע התאמות חדשות של
תחזיות מחודשות (או אונס המציאות).
לטעויות שלי יש מחיר כבד
להצלחות מתלווה בונוס
אם אני נותן לכשלונות להוציא אותי מהמיקוד
הכשלונות קוראים לקרובי המשפחה שלהם, הפדיחות,
להתלוות אליהם ולשכון במעוני.
ולהיפך.



בצילום מוריאה (צהרון) בפריחה ראשונה אצלי, שלוש שנים מזריעה.

13 אפריל 2014

קבר בני נזיר



מאז הכרתי אותך, הכל השתנה.
אני רואה דברים באור אחר: פרפרים מרפרפים מעל פרח, טל שנקווה בקצהו של עלה חדש, שלטי "תן זכות קדימה".
כשהכרנו שאלתי אותך: מה הסיכוי שנהיה יחד, משהו כמו עשרה אחוזים?
ענית: יותר קרוב לאחד למיליון.
נשמתי לרווחה: אז למעשה את אומרת שיש סיכוי.
אמרת: כן כמו הסיכוי כמו לתאונת טיסה.
אמרתי: את יודעת שיש יותר סיכוי למות מתאונה בדרך לשדה התעופה? יש תאונות מחרידות שקורות בדרך לשדה.
           התנגשות, ליפול מצוק בדרך לבן גוריון. להלכד מתחת למיכלית גאז בוערת.
מלמלת: ממש מעודד.
לחשתי: אני יודע. זה לא רומנטי.
אמרת: כשהכרת אותי היית יותר רומנטי. היית מוכן לבצע כל שטות שהיא במטרה לשכב אתי.
אמרתי: להלכד מתחת למשאית גאז בוערת.



מופע מגוון של כובע הנזיר.

 

פסח מצה ומרור



קטניות
חג המצות
בזרוע נטויה
בתרי זוזי
בן זומא
עד שאמרו להם תלמידיהם: רבותינו, הגיעה קריאת שמע של אצטומכותינו
ועל הים לקו
מה זה כרפס?
דהיכה לכלבא
אלוהינו אחד
בן זומא והחוטרא
מתבוססת בדמך
שדיים נכונו (למה?)

ועכשיו זה הדבר היחיד שאני מצליח לחשוב עליו
זה והחוטרא
והקטניות (עם החומוס)



הפרחים קטנטנים. כל אחד 8-9 מ"מ. צהרונים, כמובן.

חד כמו



בפרסומים הקרובים יככבו פרחי הגינה שלי.
זו גינת בר מבורדקת שהרבה יעקמו את חוטמם למראיה.
האוצרות שלי אינם על פדסטל המדגיש את חינם, הם נחבאים בין עשבים (חלקם שוטים)
וממתינים להערכה שקטה. לפעמים מוסתרים לגמרי וצריך לגלות את יפעתם.

זה אוקסליס.
השם בא מיוונית   Oxys = חד
נדמה לי בשליפה שגם חמצן (אוקסיג'ן) בא מאותו שורש.
המשפחה גדלה כמעט בכל העולם, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה.
בארץ אנחנו מכירים את החמציץ הנטוי.
הזרעים שלו הגיעו בזמן מלחמת העולם הראשונה לארץ בתוך שקי המספוא
של החיילים האוסטרליים והסוסים שלהם.
החמציץ אכיל ובאנגלית קוראים לו sorrel.
 

06 אפריל 2014

כתובות קעקע מטומטמות



למצולם יש קשר עקיף בלבד לכתבה.
זה לא תצלום אילוסטרציה.
אלה גם לא סתם ארגזי קולה KO אלא חלק מפסל.
ברם, לא עליהם רציתי להפנות זרקור.

כתובת קעקע היא כמעט דבר סופי (עד לניתוח פלסטי שהצלחתו לא מובטחת)
השבוע ראיתי ברשת:
קעקוע גדול על המצח של אמריקאי המבטא בצורה שאיננה משתמעת ליותר מפן אחד את דעותיו הגזעניות.
קעקוע של חשבון אחרי ארוחה במקדונלד'ס  MCD  על אציל היד. לקוח מרוצה בן 16.
קעקוע של אקדח בשיפולי הבטן (כך שאם חולצת המקועקע פתוחה, נראה שהוא חמוש)
קעקוע על גב כף הרגל של תגית קשורה לשרוך הכרוך סביב הבוהן. פציינט של חדר מתים.

הבנתי באחת שלפעמים יצירתיות אינה בהכרח קשורה לאינטליגנציה.
ניסיתי לחשוב על קעקועים אינטליגנטיים או לפחות אלגנטיים.
אני עדיין חושב.
אגב, האותיות הלועזיות הם הסימולים של החברות שהזכרתי בבורסות אמריקאיות.
 

05 אפריל 2014

חבורים

 
 
 
 


אני עובד ברחוב החרש.
נדיר ביותר שמישהו יעיד על עצמו: אני חרש
הרחוב מקשר בין רחוב חלוצי התעשיה ורחוב השיש.
עכשיו ברי לכל קורא שאני עובד באזור תעשיה.
ליד סניף הבנק בצומת התעשיה/השיש חמד מישהו לצון, חרט והפך את הה' לאות חית בשם הרחוב השני.

בטיול בירושלים נהניתי לראות ביום ו' האחרון
(מעניין כמה אותיות משחקות היום בבלוג)
שמישהו עשה את אותו המשחק, ברחוב היוצא מאגרון ושמו רחוב היבוק.
התוצאה רומנטית ומקסימה בעיניי, על אף שמדובר בירושלים,
אחת הערים המכוערות והמזוהמות ביקום,
עיר שעד כמה שתשתדל לקשור לה כתרים, היא תמיד תתגנב מאחוריך
ותחבוט בקודקודך בהזנחה, כיעור ואדישות.

03 אפריל 2014

פסח מתקרב




ככל שנקף הזמן הצטמצם מרחב המחייה שלנו.
ליל הסדר הממשמש ובא הכניס את נשות הבית לאי שקט, שהתבטא בהשתלטות
על חדר, מֵרוקו וקרצופו עד זרא.
אחרי שהטריטוריה הוכרזה ככשרה, ננעלה הדלת ומודרה משאר יושבי הבית.
חדר אחרי חדר, מבואה רדפה גזוזטרה.
לאכול אפשר היה עכשיו במטבח בלבד ובשטח המוביל אליו מדלת הכניסה.
ביומיים לפני החג נדחקנו לכיוון הדלת ומחוצה לה.
קיללנו בשקט את אלוהי המגרב ואת עבדותיו הנרצעות.
כשעמדנו על דעתנו והשתחררנו מעול, המרנו את עדתנו.




לתוהים - זו פיקציה, כמובן.