ד.א. 15

Moon hill

שיאו של יום ההליכה השלישי היה אמור להיות
גבעת הירח.
זו גבעה חשופה. מונוליטית.
אחרי טיפוס קליל רואים משיאה במרחק של כשלושה ק"מ
את נקודת הסיום.
הדרך הופכת לפשוטה. יש רק כמה חציות של מעברי מים
שמי שמתעקש יכול למעוד בהם ולסיים את
שלושת ימי הטרק כשהוא מנדף
נוזלים קרירים מבגדיו.

ד.א. 14

עוד פעם קוקרבום

כתבתי בעבר פעמים רבות על הקוקרבום=
Aloe dichotoma=
Quiver tree

אז מה שהתחדש לי הפעם הוא שהבושמנים נוהגים לפעמים לחתוך ענף,
לרוקן אותו ולשפוך מים פנימה ואז בגלל אופן האידוי הענף
יכול לשמש כמְקַרֶר נייד.

ד.א. 13

שניים וחצי ק"ג של ציוד צילום הם לא הרבה.
מאידך הם המון כשאתה נושא אותם שלושה ימים ברציפות יחד עם
מזון לכל התקופה, שק שינה, בגדים, הגנה נגד חום קור מזיקים,
ודברים אחרים שאתה מצטער שלא השארת אותם במקום אחר.

הנקודה הזו השכיחה ממני את המשקל העודף.

ד.א. 12

קליפספרינגר טרייל יום שלישי ואחרון

זה יום ההליכה הארוך והקל ביותר.
מזכיר טיולי משפחות בערבה,
אבל עם מעברי מיים.

היום הניב כמה צילומי נוף נאים.
המצלמה החדשה שקלה יותר מק"ג אחד
שתי עדשות נילוות שקלו עוד כק"ג וחצי.

ברגעים בהם התערבלו הזבובים מסביב ובתוך ראשי
והתאבכו לעננה, נראה גם הנוף פחות צלול.
זכינו לשמש בלתי שגרתית ולסינון אור נדיר.
הצילום ניתנים להגדלה - ממליץ.

ד.א. 11

היום השני של הקליפספרינגר טרייל התחיל בירידה
תלולה אל הנהר.
שם המסלול הוא שמה של חיה לא גדולה ממשפחת הצבי.

השמש סימאה מעל.
ליום הזה מוקצבות כשתיים עשרה שעות עבור פחות משלושה עשר קילומטרים
(או כפי שהם מכונים שם - קילוס)

הדרך מחולקת לשני סוגי קרקע:
א. בולדרים
ב. קרקע חולית המסרבת להיפרד בקלות מהנעליים

בשני המקרים חם, דביק והידיים עסוקות רוב הזמן
בגירוש מספר עצום של זבובים שחורים
שהלטאות ממקודם כנראה פספסו.
לזבובים יש מטרה אחת בחיים: לאתר משהו לח מזיעה או דמעות
ולדגדג שם עד שהפרות יחזרו מהמרעה
או לחלופין להתנחל באחד מנקבי הגוף (רצוי באזור הפנים) ולזמזם שם
שירים ממצעד הפזמונים הסעודי.

אז נכון שהולכים לצידו של נהר יפה
אבל האטרקציה מתפוגגת בעיקר בגלל התרמיל המלא,
שמשנה את מרכז הכובד וגורם לכל דבר להיות פחות מושך
.

בסוף היום בקושי רב הבחנּו בבקתת השינה השנייה.
היא די רחוקה מהשביל, אין שילוט ברור אליה
רק חלק ממנה ניכר מאחרי אוכף שמעל הדרך
ואם חלמתם לשניה, פספסתם.
ממש לא נעים.

ד.א. 10

קליפספרינגר טרק - סוף היום הראשון

כל היום הלכנו על שפת המצוק.
הנופים כלפי מטה היו עוצרי נשימה,
כאלה שאוחזים בשחלות ולא מרפים.
פס כסוף זרם בעוצמות רעש מִשְתַּנות למטה
והיה השאון היחיד בתוך דומיה
שהופרה על ידי הריאות החורקות שלי.

נקודת השינה לא היוותה פיצוי למאמץ.
שני חדרי אבן קודרים,
שש מיטות מסודרות בשלשות אנכיות.
שישה חורים עדויי רשת עופות כתירוץ לחלונות.
לא חשמל ולא גז.
מים במשורה מברז בגובה השוק, מחשש
שמא אחד המטיילים יתפתה להתקלח בשכיבה פרקדן
על חול וקוצים.
הפינוק היחיד - צרור סמלי של עצים יבשים
שאיפשר מדורה צנועה בקור שהתעצם.
השמש איבדה אחוזי זניט בחופזה
והעין שלה נעצמה כדי לא לחזות בדלות.

ידעתי שאתעורר לפני אור ראשון.

ד.א. 9

תמיד תמהתי למה הבריות משקרים באשר לפרחים.
חוש הומור? זה אני מבין, כל אחד חושב שיש לו.
אבל אם תאמרי שאת לא אוהבת פרחים אז מישהו יחשוב
שאת לא רומנטית, רגישה ואכפתית?
הלא מדובר בתשומת לב, וכמו שיש כאלה המחליפים אהבה באוכל,
שמחה ברעש, ותסכול בגלידה
אז רבים מחליפים תשומת לב בפרחים.

זו אולי הסיבה שרבים מ"חובבי הפרחים" מאבדים
עניין בצמחים המדהימים שלי דקה וחצי (ואני נדיב) אחרי
שהם נכנסים לחממה.
כמובן שאם יש פרח גדול במיוחד המושך את תשומת ליבם
אז הוא זוכה למחמאה.
זו אולי הסיבה שאני אוהב דווקא את הקטנים והצנועים.
החן שיש לנחבאים אל הכלים - דבר לא ידמה לו.

ד.א. 8

האפריקאים הם אנשים דתיים מאוד.
העולם נתפס כמתחלק אצלם לשלושה חלקים חשובים במידה שווה.

החלק הראשון הוא העולם הגשמי.
כל מה שאנו חווים באמצעות החושים שלנו.
זה עולם פשוט ועשיר המשפיע עמוקות על
הרעב שלנו, למשל.

החלק השני הוא הקשר שלנו עם אבותינו.
הוא קיים בצורה מוחשית ביותר לאפריקני.
שביעות רצונם של אבותינו מאיתנו תשפיעה מהותית
על היכולת שלנו להתפרנס, למשל.
אבל לא רק.

והחלק השלישי הוא עולם הרוחות.
הן קיימות בכל. באוכל, בריהוט, בקירות בקרקע ובשמיים.
הן משפיעות לפחות כמו הסכין ביד של השכנה
או הצמיגים באוטו שמתקרב אלי כרגע.
הנזק שהן עלולות לגרום לי
עשוי לשכנע אותי לעבור דירה, או מדינה, למשל.

ד.א. 7

ממול זאת נמיביה.
הקירות החשופים מנומרים פה ושם בלשלשת ציפורים נמיביות.
או אולי כאלה שהייתה להן ויזה

ד.א. 6

קליפספרינגר טרייל יום ראשון

אמרו לי: אתה תהיה לבד לגמרי על הטרק.
אם תהיה בעיה, תקווה שיש קליטה ותתקשר אלינו.
עשינו את הטרק הזה לפני שש שנים.
היום הראשון הוא קשה, השני הוא קשה מאוד והשלישי לא בעייתי.

הם צדקו.
ביום הראשון מגיעים לפינה שמימין ומשמאל לה יש תהומות אין חקר להם.
המצוק נגמר במקום שכדי להמשיך צריך להיות צנחן או לחזור ולעקוף.
עקפתי.