רשומות
"טוב,
אז מה היה לנו? אישה שמקפלת בתוכה את האובססיות שלך גם לאהבה וגם למוות?"
"זכאי, אתה מוכרח?"
"לא תוכל להכחיש את זה".
"נכון, אבל לך תדע, אולי הרבבות שקיפחו את חייהם אחרי זניחת אופציית ראלה נפטרו בשיבה טובה או מתאונה ולא מסיבות שמחייבות הרמת גבות וקריצות רב משמעיות? ויותר חשוב מזה, גם כשהכוונות הרומנטיות שלי כלפי ראלה התפתחו ובשלו, עדיין לא תיארתי לעצמי שהיא תספק קרקע דשנה שעליה ילבלבו עשבי הבר של העיסוק הכפייתי שלי במוות".
"להקשיב למשפטים המפותלים שלך, איגור, תמיד היה עניין מייגע. אני מביט על התוצאה הסופית ומתמוגג מהעובדה שחתול האובססיות שלך תמיד נופל על ארבע רגליו המבוססות בהתמדה באותו רפש".
"אני חושב שאתה שואב יותר מדי הנאה מהסבל שלי. ומרגשות האשמה שלי".
"זכותי. אם היית בא בזמן, הייתי היום חי ומנהל את השיחה הזאת מהכורסה שלך ולא מהראש שלך".
"באתי הכי מהר שיכולתי ושמעתי שכבר לקחו אותך לבית חולים. אתה יודע מה, אולי אתה בכלל לא מת. יריות, דם ותימרות עשן, אבל הפגר שלך הרי לא הגיע לבית חולים, אז איפה אתה לעזאזל?"
"אני לא יכול לומר".
התיישבתי,
וחרף שבועות, נדרים וחרמות, וגם שבעה חודשי התנזרות, הצתתי סיגריה. עשן נמשך מהצד של האש ונספג בשקיקה בצד של הטיפש. אולי זכאי צודק. ומה זה אומר? ראלה לא רצחה מאהב שזנח אותה, ואין לי סיבה להרגיש מאוים. אדרבה, ההזהרה של ראלה רק ליבתה את להביור התשוקה שלי. מעכתי את הסיגריה במאפרה בעודה באיבה. או קיי, אז עישנתי, אז מה? זה לא כאילו חתכתי כלי דם ראשי ביושבי באמבט ריחני. אני אצטרך לברר בצורה ממצה יותר את הביוגרפיה של ראלה. פחות לדבר ויותר להקשיב.
הטלפון
של הספה צלצל. רועי טען שיש לו בשבילי משהו.
"תן לראלה שתעביר לי", אמרתי.
"מה ששייך וענייני נתתי", אמר רועי, "הבעיה נמצאת בחומר שביקשת ושאני לא בטוח שאני יכול לתת".
"טוב, ניפגש".
"ועוד פרט פיקנטי שאני כן יכול לספר, האיש מהדר הכרמל שאני חוקר את המקרה שלו עבד כמנהל מעדנייה לא קטנה אבל אקסקלוסיבית. הוא מכר מעדנים מקומיים, תבלינים יקרים מיובאים, וכל מיני ממתקים שהיה מביא בעצמו לבד מהעולם הגדול".
"אז?"
"אז גם נוגה וגם אביגיל נמצאות ברשימת הלקוחות שלו".
"הוא מכר רעלים?"
"לא ברור. המחברות שמצאנו בזירת הרצח והניירת של ההנהלת חשבונות שלו, הכול מסתכם באוכל כזה או אחר. מה שמפריע לי זה שאני לא מזהה יותר מחצי מהדברים בחנות".
"טוב, ממתי אתה גורמה?"
"ואתה חושב שמישהו שמכרו לו גבינה מקולקלת כעס עד כדי לתקוע כדור בעורף של המוכר?"
"תלוי כמה עלתה הגבינה".
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה