חפש בבלוג זה

11 אוקטובר 2010

בחיי אדוני

הלכתי בשדה ורוד במונטנה בשעות אחרי הצהריים.
זה היה משונה. זה היה אולי אתמול.
השמש הייתה מלאה לגמרי ונתקעה בשמיים לא רחוק מפסגת ההר ליד ענן מרשמלו.
ציפור שישבה על השיח צייצה בשני קולות משהו שנשמע
כמו "חיילים יצאו לדרך".
הדלקתי חדשה.
תהיתי: איך זה שכל הפרחים האלה נפלו מהשיחים הערומים ואף
פרח לא נפל הפוך.
כולם נפלו עם אבקנים למעלה.
כמו חתולים הפרחים האלה.
אבל עם נשמה אחת ורודה.