סיגריה ובגידה

שמות תמיד מעסיקים אותי.
מה אפשר ללמוד מהם, את מה או מי הם מנציחים, הסיפור מאחוריהם.
יש קקטוס ששמו ויינגרטייה. לפני כן קראו לו הילדגארדיה ואז
גילו שהעלמה הילדגארד נשואה לחבר הכי טוב של מי שגילה את הצמח.
התפתחה שערוריה מכוערת והשם שונה בשל שיקולי מוסר.
חל עליו דין מוסר.
להבדיל, יש בנכר בארץ רחוקה (דרום אפריקה, כמובן) צמח אחר
ששמו Cheiridopsis cigarettifera.
סיגרטיפרה = בעל עלים דמויי סיגריות. הצילומים ברשת לא עושים
חסד לאיך שהצמח נראה בטבע. העלה של שנת אשתקד מת והתייבש
ויצר על בסיס העלה החדש קרום לבן שנראה בדיוק, אבל בדיוק, צורה
של פילטר לבן בקצה עלה גלילי. צילום אחד נותן תחושה של איך זה באמת נראה.
זה הצמח היחיד שאני מכיר ששמו מכיל את מקל הניקוטין אשר יוצר
תחושות כה חריפות של אהבה ושנאה אצל רובנו. אי אפשר להיות אדיש
לסיגריות.

נובמבר באוגוסט

נובמבר הוא חודש קל, יחסית.
עוקרים את כל הסיפוסטמות מהעציצים ומניחים אותן ליבוש חורפי (קייצי שלהן)
כך לא קיים פיתוי להשקות אותן והאימא הפולניה שבתוכי מנועה מלהרוג אותן
על ידי האכלה שלא בעיתה. הן סופגות לתוך עצמן את כל נוזלי העלים ומחכות לחודש מרץ.
אז, עלים חדשים יספרו לי בלחישה שבא הזמן לשתילה מחודשת.

ממדבר צ'יוואווה יש לי ד"ש כל נובמבר מהאריאוקרפוס קוטשוביאנוס (הפריחה האדומה/סגולה)
והשנה הצטרף אליו סוף סוף אחרי שנות המתנה רבות אריאוקרפוס רטוזוס (הפריחה הלבנה X 4)
שניהם קקטוסים חסרי קוצים מאזור סן לואיז פוטוסי. אזור מדברי קשה ביותר שמנפק
חלק מהצמחים היפים ביותר בעולם.

מדרום אפריקה - פריחת הליטופסים. עלים קטנים דמויי אבנים. (פרחים לבנים וצהובים
דמויי כריזנטמות). רובם מהרצועה שבין קייפטאון לנמיביה.

ומהגינה - לוע ארי בפריחה מגוונת. לפופית בפריחה כחולה.

עוד נובמבר אחד חייתי.
פחות נובמבר אחד לחיות.
מלנכוליה חורפית שטופת אור.