מלים מערפלות ולמה הכוונה באמת

בקר   -                      פרות

עוף  -                       תרנגולות

פרגיות  -                  תרנגולות סקסיות?

פעימה    -                 נסיגה

קורקבני עוף   -          השריר הטבעתי דרכו התרנגולת משתינה, מחרבנת ומטילה ביצים

מלאת אופי    -          שמנה

בעלת אישיות  -        מעט שמנה יותר

יש לה חוש הומור   -  ממש שמנה

חתיכה    -   בעלת גוף חטוב
חתיך     -   בעל ג'אקט ויציבה סבירה

אלימות מגדרית   -  גבר שמכה אישה

דיסונאנס קוגניטיבי   -  על מה, לעזאזל, אתה מדבר?

"אם מישהו כמוני היה פונה אליך ואומר שהוא מעונין בך, מה הייתה תגובתך?"  -  אני רוצה לשכב איתך עכשיו!

תן לי לחשוב על זה   -  לא

זו לא השאלה  -  זו בדיוק השאלה שאני לא מסוגל לענות עליה בלי להראות גזעני/אדיוט/בור

אין קשר    -  יש קשר הדוק ומביך

אם ירצה השם  -  אין לי כוונה לעשות כלום, תתחיל להתפלל

...אבל...        -  אני יודע שרצית לשמוע את החלק הראשון של המשפט, השני הוא מה שאני באמת מתכוון.

תהיו בקשר   -  ביי

זוהי עלילת דם  -  כבר גובש במשטרה חומר החקירה הראשוני נגדי

עברתי המבדקים וחתמתי ויתור   -  הודחתי

עד שהמוות יפריד בינינו   - או עד פסח (מה שיבוא קודם)

עד טיפת דמי האחרונה    -   הראשונה
 

ארוחה בְּטֹוטוֹ

הדם התקשה על הגב החשוף
כמו מנה אחרונה עתירת שוקולד נוזלי
שהוזתה ביד רחבה
בידי שף מתלמד תזזיתי
בְּיַרכְּתֵי מוזיאון מעונב וחנוט.





בצילום - אבן חול מואבית.
 

רעב כמו

כָּתוֹב כתבתי ספור.
ובספור היה איש רעב.
רציתי למצוא דימוי לרעב. רעב כמו...
בהתחלה צץ המתבקש מאליו: כלב או זאב.
זאב רעב - גם חרוזים.
אחר כך התחכמתי,  חיה וגם שייכוּת למישהו שלא ממש מאכיל
אז כתבתי: רעב כמו חתול של אלמנה.
מה שהיה ברור לגמרי עבורי, לא היה נהיר לאחד מלבדי.
הכל אמרו לי שהדימוי שלי לא טוב
ולא משקף כלום, אלא אם אני חי על אי מלא אלמנות וחתולים
וגם כמובן שהאלמנות רעבות גם הן.
ניסיתי את הפן האישי.
חזרתי ללבנון. שם פעם ביליתי ארבע יממות ללא מזון.
ריקנות הציפה אותי ונתקפתי בחשק עז לאכול לחם שחור בחמאה וחביתה מחמש ביצים.
דימוי מוצלח לא עלה בידי לדוג מהחוויה.
נזכרתי באמי ובאושוויץ
חשבתי על קליפות של סלק ומסעות מוות בשלג.
בצר לי הלכתי ליחיד שיודע לתת פתרונים לבעיות
כבדות משקל כמו רעב - שייקספיר.
הוא ענה לי מייד -
רעב כמו הים.


 

מלים מעצבנות

רשימה חלקית מאוד של מלים מעצבנות   (ותרגומן):

באיזה יום אתם מגיעים?  (צ"ל באים)

יש לי הערה והארה  (והאומר מצפה למחיאות כפיים מיידיות, גמול על ההברקה העבשה עוד הרבה לפני שהוא משתף בתפלות שלו את שאר הנוכחים)

אי שימוש במלה "כביכול" (ובמקומו שימוש מרובה ומתועב בציון ידני של מרכאות כפולות בשתי הידיים)

ושיהיה לך יום טוב/קסום (עבדת פעם בדיינר אמריקאי?)

אי שימוש בשורש ג.מ.ר בגלל שהוא גס.  (שטויות מתחסדות)

מה זה שייך?     (בכל פעם שרוצים לא לענות על שאלה לא נוחה)

לא ירד לי האסימון  (לאמור: הפסקתי לחשוב, זו פעולה קשה ומסובכת. אני חוטא לעיתים ב: המעלית שלי לא הגיעה לקומה העליונה)

אני אהיה חכם יותר מחר  (ממש לא, יש סיכוי שתדע מעט יותר)

ידעתי!!!  (אם הזכרון שלך כזה גרוע, עדיף שתשתוק)

אם ירצה השם     (אין לי כוונה לעשות כלום בנדון, נא פנה לאלוהים שלך, התשובה אולי שם)

אני אעשה X במידה ש Y  (אין כאן שום מידה, לרוב. הדובר מנסה להמנע משימוש במלה אם, שנראית לו כמלה מאיימת ופרובוקטיבית, העלולה לייצר התנגדויות אצל בני שיחו)

אני מדבר אליך ממקום של  (מתנשא גם אם אומר "מקום של חמלה")

העצמה  (מלה מיותרת שנשים גנבו וניכסו לגמרי)

מתכתב  (נו, באמת, אין פה כל קורספונדנציה)

צהריים טובים    (אין ברכה כזו שמתיחסת לשעה 12:00 בלבד בשום שפה)

יום טוב  (יום טוב זה סוג של חג, יש שישה כאלה בשנה. לא צריך לעשות זילות שלהם לימי חול רגילים)



ועל מלים מערפלות בפעם אחרת.






 

בלוג

באישהו שלב התפכחתי.
ההכרה לה אזכה, תהיה אולי בחוג מצומצם ביותר של אנשים.
חלקם אפילו קורא אותי מהסיבות הלא נכונות.
אני יכול למחוא כפיים בלב היער עד שהפרות יחזרו מהמרעה,
אף אחד כמעט לא שומע, מקשיב.
אני לא בן של זמר, לא בקרבת דם עם פוליטיקאי, ולא עשיתי קורס של כתיבה יוצרת וזכיתי בחסות של סופר מנחה דוחף.
כן, לצערי ספרים התפרסמו מהסיבות שמניתי וגם בשל פחות מזה.
הספירלה מתלהטת ואני חוכך בדעתי.
אחר כך מגהר על כפות ידי ונושף הבל חם עליהן.
גם לצמחים שאני מגדל אין שוק.
אולי זה אני.
בחרתי מבלי משים באלמוניות.
משהו בתוכי, לא מודע, חפץ באנונימיות.
צריך לנדוד לשלב הסופי - השלמה.