רשומות
חשבתי.
חשבתי על ארגנטינה ועל אביגיל. מרחבים ענקיים של עשב כסוף ירקרק גאו ושחו בנשוב הרוח. כסימני פיסוק צצו מהקרקע קקטוסים דמויי פמוט וגם אביגיל צצה. היא שלפה מהעשב שוקר חשמלי ופנתה אל המטבח שהתגשם מול
עיני.
בכיור פירכס קרפיון גדול ועל הכיריים כבר ביעבע
סיר מרק דגים. היא הפסיקה את פרכוסי הדג בעזרת השוקר, וכעת חרצה את בטנו, שלתה את
מערכת העיכול שלו והשליכה אותה לטוחן האשפה. גורלו של הדג נחרץ. כעת הוא בותר
לפרוסות שעוביין כשני סנטימטר. אביגיל לקחה את הפרוסות מצד הזנב ובאצבעות זריזות
הפרידה את הבשר החי מהעצמות. הפרוסות שנותרו והעצמות המיותמות הוספו למרק ביחד עם
פלפל לבן סוכר ומלח.
"לך לשחק עם הבלנדר", מילמלה אביגיל
ושפכה את הקרפיון למטחנת בשר. מספר נתחי בקלה (פיצחתי את ה"קוד") ונתח
אחד של האדוֹק התווספו לקרפיון במטחנה. כמה לחיצות
לא ממושכות והדגים נערמו לתל שרוכים חיוורים. תוצאת הטחינה החוזרת כבר הניחה את
דעתה.
אביגיל זימזמה לעצמה בחמדה, הוסיפה תבלינים
וקמח מצה ושלחה את רסק הדגים למקרר. כעת היא ליהטטה במרק, הוסיפה פרוסות גזר ומעט
סלרי, הביאה לסף רתיחה והחלה להסיר את הקצף האפור שהצטבר על פני המים. עם תום
הפעולה הוסיפה מים, כיסתה וחזרה לתערובת הדגים הצוננת, אליה הוסיפה עכשיו גם שקדים
טחונים תוך כדי לכסוּן מבטים לכל הכיוונים. פרט זה השמיטה בקפידה כל אימת שנדרשה
לתת את המתכון המהולל. בידיים רטובות ממים צרה קציצות מוארכות והחליקה אותן
בעדינות לתוך הציר שבסיר. כעת חשה שעיקר העבודה מאחוריה.
היא שאפה מלוא ריאותיה ופלטה לאט ובכוונה שלמה,
פתחה מגרת מטבח, הוציאה ממנה חפיסה של סיגריות ארוכות ודקות והציתה אחת. "אחלה
עשן. זה בשביל לא למות פאסיבית", מילמלה.
בתום הסיגריה השנייה היא כיבתה את האש בכיריים והניחה
לסיר להצטנן. ברקע שודרה אופרת סבון שתפסה את תשומת לבה והרגיעה אותה. אחר כך,
שותקת, ערכה בקערת הגשה גדולה את פרוסות הדגים. עליהן ערכה שכבת קציצות פחוסות
ולבסוף, איך לא, עיטרה כל קציצה בפרוסת גזר.
רתיחה נוספת של נוזלי הסיר הביאה את אביגיל
לשעות הצהריים. פרק נוסף במסכת סבונית שאין לה סוף תם, והיא סיננה את יתרת הציר
המצומצם ויצקה אותו בזהירות לקערה. אביגיל הביטה במעשה ידיה בהבעה חתומה.
חצי שעה אחר כך איפסנה את הקערה במקרר לצורכי
הקרשה והלכה לישון.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה