חפש בבלוג זה

17 ספטמבר 2011

ד.א. 26


Tylecodon wallichii

נרשם למסחר בבורסת הצמחים ב1978
על ידי
Hellmut R Toelken
מתגורר בדרום אפריקה
אדמה: כל מיני.
משפחה:טבוריתיים.
מים: ממוצע. בקיץ פחות.
שמש: מקסימום.
עובי הגזע: עד 10 ס"מ
גובה: עד חצי מטר.
פרחים: צהוב כתום.
ריבוי: זרעים או חתיכות ענפים.

ד.א. 25




מעברי הרים נקראים באנגלית בשם המתבקש
Pass.
בספרות הבוטנית רואים פעמים רבות שצמח מסוים
נמצא בפאס זה או אחר.
כמובן שיש לדבר סיבה: מעברים נמצאים
בנקודה שבין שני אזורי מיקרו אקלים
ולפעמים גם בתפר של סוגי אדמה.
זה קו דמיוני אבל מציאותי לגמרי
שאליו נישאים זרעים שיש להם יותר משתי אפשרויות.
במקום שכזה, לא לפני או אחרי,
מצאתי את הצמח המפורסם - הודיה
שסוג אחד שלו (גורדוני) משמש לדיאטה אופנתית

15 ספטמבר 2011

ד.א. 24



פכיפודיום נמקוואנום

המשפחה: הרדופיים (לא לאכול אם אין לך נטיות אובדניות)
פכיפודיום - רגל שמנה.
נמאקוואנום - שבא מאזור נמקווה צפון מערב של דרום אפריקה
פעם גר באזור שבט הנאמה שרובו הוכחד על ידי קולוניאליסטים
גרמנים בתחילת המאה העשרים.
הצמח גדל בטבע רק בריכטרספלד
ומכונה על ידי המקומיים המעטים שחיים שם
Halfman
שמשמעו באפריקנס - דמוי אדם.
לשמחתי מצאתי צמחים פורחים.
הפרח לא דומה בכלל לציור שבויקיפדיה
מה שמראה מקצת ממגבלותיה.
יכול להגיע לגובה ארבעה מטרים אבל רובם
בין 150 ל 200 ס"מ

14 ספטמבר 2011

ד.א. 23




והיום ילדים, נלמד מלה חדשה.
אני מבטיחה לכם, תלמידים יקרים, שתשכחו את המלה
עוד טרם יגמר השעור.
ובכן תרשמו במחברות בבקשה -
Knersvlakte
מלה זו מתארת את השטח מלא החצץ בצפון מערב דרום אפריקה
והיא כנראה אונומטופאית. או מרעש גלגלי הכרכרות
הגולשות על הקווארץ המחוספס או אולי מחריקת השיניים
של הנוסעים בכרכרות הללו בשעה שניסו לפלוט את
הקללות הראויות לתיאור הדרכים באזור.
זה המקום העשיר ביותר בעולם לסקולנטים של עלים.
שם מצאנו את הליטופס הראשונים שלנו בטבע.
זה צמח המורכב מזוג עלים הרובץ
על מערכת שורשים קטנה ומתחפש בה בעת לאבן
על מנת להימלט משיני מכרסמים (לא תמיד בהצלחה מרובה)

ד.א. 22




Mesembryanthemum crystallinum

מאחרי השם המפוצץ הזה יושב לו בצנעה לא פחות מצמח שגרתי למדי
בישראל ושמו אהל הגבישים.
ברם-אולם, כשרואים את המופע הדרום אפריקאי שלו
לא נותר אלא להאנח ולהאנק ולגנוח קלות.
אחר כך ממצמצים ומנסים לדמיין את זה על חולות חדרה
ונכשלים.
המצולם הופיע לעינינו בהמוניו על חולות טָטֶסבֶּרג,
אחד החורים הכי נידחים בריכטרספלד.
צריך מאוד מאוד לרצות להגיע לשם כדי לחזות בפריחה.
שעות על גבי שעות של 4X4 מקפץ,
תחת כואב, וגעגועים עזים למכונית שבחניה, למזרון המוכר
ולמקרר עמוס בתוצרת הארץ.

12 ספטמבר 2011

ד.א. 21


ריכטרספלד??

זו הייתה התגובה השגורה של הכל כששמעו לאן מחוז חפצי.
מתחכמים וחכמים בעיניי עצמם הנהנו בידענות ושאלו אותי
באיזה מחוז של אוסטריה זה ריכטרספלד.
ובכן, זה המקום בעל עושר הסוקולנטים הגדול
ביותר בעולם. צמחים בשרניים, יענו.
נכון שהגשם לא ממש יורד שם
אבל כל יום לפנות ערב עולה מהאוקיאנוס ערפל
שהופך את הניווט באזור ענק לבלתי נעים.
בבוקר הכל רטוב.
כל צמח באזור בְּמִפְנֶה יָם מקבל את שלו.
ראיתי מגדלים מקצועיים שמייצרים ערפל כל לילה על הצמחים שלהם.
הלילה הראשון באזור היה בכניסה לשמורה
ובצילום שוב נהר האוראנג'.
בערב המים נראים כחולים ולא חומים.
מהעבר השני נעלמה השמש מעל רכסי ההרים הדרומיים של נמיביה.
מעבר להרים אלה יושב הקניון השני בעומקו בעולם
Fish river canyon
וגם ראש פינה הנמיבית

ד.א. 20


Euphorbia caput-medusa

משלוש הבנות מדוזה הייתה המכוערת ביותר.
כאחיותיה היו שערותיה נחשים וכל מי שנחשף ללא קרם הגנה
למראה שלה התאבן מייד.
לפרסום זכתה בגלל פרסאוס שחיסל אותה.
הוא לא הביט ישירות בה אלא בהשתקפות שלה במגינו.

למספר אופורביות (חלבלובים) יש ציר מרכזי
וזרועות נחשיות אך רק היא זכתה בשם.
אני אפילו לא בטוח אילו מהאופרביות הללו מצאתי
בדרך לאלכסנדר ביי.
בשלב הזה כבר הבעתי את שמחתי בקולות רמים
ובצפירות ללא הרגעה עולה ויורדת.

מצאנו אותן קבורות היטב בחול
וזאתי שצילמתי אפילו פורחת.

מכיתובי אגודת הקקטוסנים האמריקאית העתקתי את הקטע הבא:
There are a number of other Euphorbia species of like character to the Medusa head. Some of these are: E. colliculina, E. davyi, E. esculenta, E. flanaganii, E. fortuita, E. fusca, E. gorgonis, and E. inermis. They are all mostly dwarf species and all do resemble her head of snakes. All of the Medusa Head species come from Africa.
והכל מוזמנים לגגל את השמות ולראות שהם צודקים.

11 ספטמבר 2011

ד.א. 19


סוף סוף ים.
הגענו לפורט נולות'.
רחוב ראשי אחד שמסתיים במזח.
כמה חנויות "כלבו" מצוחצחות שמוכרות הכל (כולל שקיות במבה
שגודלן כשני מטרים ומכוניות משומשות אשר בארץ שלט "רכב אספנות" היה מפאר אותן).
חנות של בִּילְטוֹנְג - בשר מיובש של פרה או חיה אכילה אחרת.
זה טעים ומשביע בטרוף. אין שום קשר ל"ביף ג'רקי" המתועב האמריקאי.
ומסעדה אחת המגישה דגים טריים וקפה
הקפה השגור בדרום אפריקה הוא פילטר סביר לגמרי.
כדי לקבל אספרסו או קפוצ'ינו צריך להגיע לעיר.
פורט נולות' כנראה ענתה על ההגדרה העמומה הזו.

אחרי הקפה הכל נראה שמח יותר.
הצטיידנו בדלק. מיכל של 140 ליטרים יכול לעלות הרבה.
נסענו צפונה לאלכסנדר ביי.
זה הקצה הצפון מערבי של המדינה.
מתקרבים לשמורת ריכטרספלד...

ד.א. 18

על החולות בין שעיינקופף לפורט נולות' היו
כריות אדומות נפלאות.
זה צמח הלמפרנטוס וגננים בארץ
משתמשים בהמצאה הדרום אפריקאית הזו
כדי ליצור אפקטים עוצרי נשימה בין מאי לאוגוסט.
יש כמאה וחמישים למפרנטוסים שונים ולכן אני מתקשה מעט
לזהות את הבובה הזו.
אני מנחש שהיא -
Lampranthus copiosus
אבל גם אם הוריה כינו אותה בשם אחר
לא אכפת לי.
בחושך כל החתולות שחורות
והלמפרנטוסים צבעוניים.

ד.א. 17



מקליין פלה נסענו לספרינגבוק ומשם לשטיינקופף.
בבית עשיתי שעורים על משפחת האהליים.
האפריקאים קוראים להם "ויג'יס" ואני מכנה אותם בחיבה "מֶסֶמְבְּס".
זה בגלל שמם המקורי - Mesembryanthemaceae
והיום הם מכונים Aizoaceae

זו משפחה ענקית ומאוד מגוונת
שנמצאת כמעט בכל העולם (יש נציגים ישראליים)
אבל הרוב המריע יושב כמובן בדרום אפריקה.

לצידי הכביש צמחו פתאום שני סוגי
Cheiridopsis
בתוך החולות

ואני התחלתי לגמגם ולהתחרפן

ד.א. 16


הדרך לקליין פלה
לא הייתה קשה.
ככל שהמקום היה מערבי יותר הפך
האספלט לעפר
והנוף הפך חולי ומאובק יותר.
השענתי את המצלמה (ניקון די 700) על אדן חלון הנוסע
ולחצתי כמה פעמים.
כמו פעמים רבות בטיול תפסתי את השמש
שעקבה אחרינו בימים.
הנצחתי אותה בוהקת וקורצת.
קליין פלה היא ישוב קטנטן המגדל כמעט את כל התמרים
הדרום אפריקאים. הם מהסוג מג'הול.
במטבח של בית ההארחה העמידו את המטבח לרשותנו
ואף תרמו לנו מעט שמן בשול.
כעשרים טווסים שוטטו סביב ולפעמים עפו לגג המבנה,
שם שרטו ציפרניהם את הפח הגלי מעלינו.