ד.א. 46

הדרך החוצה מסדרברג סימלה את סופם של הקשיים
"ההרפתקניים" של המסע.
ציוד הבישול נארז, שאריות המזון היבש
חולקו לנזקקים בכלל או בעיני עצמם.
היעד הבא קייפטאון
ומה שיש לה להציע.
צילום אחד לפרידה מסדרברג.
הדרך לקייפטאון הייתה בלתי מענינת
ומשובצת בהרבה הפסקות בעיירות קטנטנות
שהיו אחראיות על הרעלת קפה פילטר מתקדמת.
מהדרך החורפית והמעוננת
יש לי עוד שריד מצולם - שדה חרדל.

ד.א. 45

חום יולי אוגוסט

בשלהי אוגוסט התפרקדנו ליד האח
כל אחד והספר שלו.
הוספתי קיסם למדורה ומבטי נדד מ"לבד בברלין" לחלון
מבעדו נשקף נוף אפור ומטפטף.
כשהנהגת שלי הלכה לעבוד עם בעלי דירת הנופש
(יעוץ בתחום המקצוע שלה על פי תחינתם המפורשת)
צילמתי את החמסין בעדשה פנורמית.
השארתי את הספר הגמור בספרית האורחים שלהם.
מי יודע מה יחשבו האורחים הבאים כשיראו
אותיות רבועות בשפה שמית על הכוננית.
מה הסיכוי שיהיו ישראלים, או קוראי עברית?

ד.א. 44

סדרברג 2

באבחת יום נסיעה באנו מחול לבוץ
מבתה לגריגה וליער
מגבעות חשופות וחצציות למטעי הדרים אורגניים
משמש קופחת לרמיזות של אור מבעד לטלאי עננים
ולגשם
גשם גשם
גשם
שהמזור היחיד לו היה
אש

ד.א. 43

סדרברג

הגענו לסדרברג.
זו מין שוויצריה של דרום אפריקה.
לא יפה כמו בדראקנסברג אבל מרשים ואיכותי.
כרגיל, עברנו בעיר, יצאנו לכביש משני וממנו התפצלנו
לדרך חתחתים מַעֲפירה.
הגענו למשפחה שבבעלותה חבל ארץ היכול לפתור
את הבעיה הפלסטינאית ולהשאיר מספיק מקום
לגושי התנחלות נרחבים ולכל שארי הבשר של יושבי אוהלי
שדרות רוטשילד.
מטעי הדרים ומנגו קידמו את פנינו.
קיבלנו דירת נופש נפלאה מאובזרת במטבח מצוין, חדר אוכל,
סלון עם אח (ואופציה לעצי הסקה) חדר שינה רב מיטות
וחדר שרותים ורחצה המוסתר מאחרי ארון קיר.
הכל מבהיק בנקיונו.
יצאנו לטייל.
אחרי כמה דקות צילמתי.
רק אחר כך הבנתי שמה שצילמתי אלו עצים.
סוף סוף ראינו עצים אחרי שבועיים של חולות סלעים ומדבר
בהם כלום לא גדל ועשה לנו צל על הראש.

ד.א. 42

נגמרה הבדידות



תמה הדרך האינסופית לאורך החוף.
חיפושית ענקית חצתה את הדרך החולית
היא ניסתה לנשוך אותי כשעטתי עליה
ונאבקה כעשרים דקות בתוך המרעלה
לפני שהחזירה ציוד.

מכרה מלח נגלה לעינינו והציויליזציה הרימה ראש ביישני.
ג'יפ ובתוכו זוג בא בימים צץ משום מקום ונופף לנו לעצור.
הם רצו לדעת אם הדרך לאורך החוף נגישה לג'יפים
כי הפעם האחרונה בה נסעו שם הייתה לפני כארבעים שנה.

עוד כמה דקות חלפו ונתקלנו בשתי גבעות שפוכת של מכרות
מאוד אהבתי את הצבעים השונים של השפוכות
אז הנצחתי.