ד.א. 41

הדרך מגרינריברסמונד דרומה

הייתה בת 95 ק"מ על החוף.
לא זכור לי שראינו אנשים במהלך כל הנסיעה.
הדרך החולית מתחילה במגדלור של דה בירס ומתפצלת
לשתי דרכים. האחת, מעט אתגרית ממוקמת מטרים ספורים מהחוף.
אחותה נושקת ומצטלבת עימה חמישים עד מאתיים וחמישים
מטרים מזרחה יותר.
בשתיהן יש לשלב לארבע על ארבע לפעמים.

זה היה היום הרביעי של הנסיעה במהלכו
לא ראינו נפש חיה.
95 ק"מ נשמעים כמו מרחק לא רב.
בנסיעה על חול ועצירות הכרחיות לבחון את הפלורה
אורך המרחק הזה כשש שעות נסיעה.

וכבר אמרה סוכנת הנסיעות: באפריקה, לעולם לא שואלים
מה המרחק בין שני מקומות אלא כמה זמן לוקחת הנסיעה.

ד.א. 40

באזור גרינריברסמונד מתרחש כל יום ארוע טבע המושך
אלפי אפאחדים ומליוני כלומים נדהמים.
צלמים מארבע כנפות באים להנציח
והתרומה הפעוטה שלי לא ממש נחשבת.

השמש משנה שם את צורתה מדי ערב,
כאשר מרכבתו של אפולו גולשת לכיוון האופק
מעל האוקיאנוס האטלנטי.
מעניין שבבוקר עם עלות השחר השמש המבקיעה
דווקא כמשה ומצטמקת
ואילו לפני העלמה היא נותנת הדרן שכזה.

בכל אופן באותו היום השמש הייתה מלאה.
שום מתום לא כיסה את פניה, היקוד האופייני שלה
אך הועם זוהרו מעט על ידי אד סמיך.

ד.א. 39

סוף סוף בגינריברסמונד

אחרי תלאות ומצוקות של פרחים נפלאים בנוף מרהיב
הגענו לשפף הנהר גרינריבר.

שני נוצרים חמודים ויד ימינם (כושית ג'ינג'ית בשם יוהאנה) קידמו
את פנינו ונתנו לנו בקתה מרווחת ומבהיקה בנקיונה.
מוכי אכזבות שאלנו ביאוש אם יש אפשרות לארוחת בוקר
ולתמהוננו נענינו בחיוב.

יצאנו לשוטט באזור.
צילום אחד הוא של הבקתה.
האחר צולם על שפת הים
דקות לפני שחזרנו והכנו את ארוחת הערב השגורה: אורז ועדשים
על מצע של שעועית, אפונה, בצל מאודה ותבלינים.

ד.א. 38

או קיי, אז טעיתי בניווט.
כשיצאנו משטח הפארק הלאומי נמאקווה (שעה וחצי בלי לראות רכב אחד מלבדנו)
התחילו מרבדי הפריחות.
ששים וחמישה קילומטרים רצופים של מרבדי פריחות.
ואני הרהרתי בגבעת הרקפות
ובמרבד הכלניות בשמורת פורה, בעכובית הגלגל ובציפורנית מפושקת.

אחרי שעה אי אפשר עוד לקרוא: וואוו, תראי את זה.
הלב עדין לא גס ביופי,
הנשימה עדיין נעתקת כל רגע
אבל בשקט

ואז מתחילים לאט לנסוע שוב לכיוון החוף השמם
לשפך הנהר גְרוּנְרִיבֶרְסְמוּנְד.

ד.א. 37

בדרך מנופ לגרונריברסמונד

אז הסבירו לנו.
והסבירו שוב.
ותיארו בפרוטרוט את הפלא הבוטני שאף לא אחד יודע להגדיר.
תפנו שמאלה ואחרי השלט על שביל העפר שוב שמאלה
ואחרי כמה קילו לא רחוק מהשבשבת ימינה בקיעור תחתון
ואז תחצו נחל יבש ותתחילו לעלות. העליה די קשה אז תשלבו לארבע על ארבע
וכמה קילו אחר כך מעבר לגדר תראו כתמים לבנים
שנראים כמו כרוביות. זהו זה.
ומשם הדרך לגרונריברסמונד די פשוטה אבל אל תעשו מה שהג'י פי אס
יאמר לכם.

וככה טעינו בדרך.
מאוד.

ומצאנו את השמורה הקטנטנה של נמאקוואלנד
ושלל הצמחים המרהיבים שלה.