אפריקה 2012 ק'

לבסוף
הגענו להרי חיפברג    Gifberg
הדבר האימתני הזה התנשא מעלינו
לא רואים את הכביש אבל יש אחד, צר ומתפתל.
עלינו והגענו לרמה שמעל הצוק.
נתנו לנו חדרים בחווה.

פרסמתי 100 גפניות על הטיול הזה וידי נטויה.
אני עושה הפסקת כתיבה של שבועיים וחוזר.
חיבוקים לכל.

אפריקה 2012 נכנסתי לחדר צ"ט

עדיין בדרך לחיפסברג
עצירה להשתנה
עוד פרריה
הפעם Ferraria ferrariola
שוב, לא נדיר, לא קשה להנבטה ולגידול
ובכל זאת אף אחד לא מתעסק עם זה.
למה????????????????????????????
עוד מעט חיפסברג...

אפריקה 2012 צ"חקי צחקי על חלומות

בדרך לחיפסברג ראינו את הדבר הזה.
אני התפעמתי עמוקות משתי הקומות של עלי הכותרת.
ביקשתי שיעשו לי הכרות עימה כי התביישתי לגשת ולהציג את עצמי
כך סתם ולומר לה: מה שיש לאחרות, יש לך כפול.
הבוטניקאית ההולנדית, אינגה, דחקה בי ואמרה
שהחיים קצרים מדי, שהפרח הוא פְרֶחָה שיושבת כל היום מול המראה וכל
מה שאכפת לה זה האיפור והאקססוריז והפריזורה. שהיא תיתן לי ממילא,
בלי קשר לאם אתרגש נורא או אהיה קול.
חוץ מזה, הוסיפה אינגה, כולם מכירים אותה, קוראים לה
"הפרחה משיכון ג" או Arctotis fastuosa
מה שיותר קל לך לזכור.
נשמתי עמוקות והתקרבתי אליה.
היא חייכה אלי בבישנות מזויפת בעליל, עפעפה בריסים כתומים
ופקדה: צלם אותי, גבר.

אפריקה 2012 צ"זארה בורג'יה

זו האוטונה הראשונה שראיתי מימי שצבע הפרח שלה לא צהוב.
אז היא יותר יפה?

עזבנו את קאמיסקרון ונסענו דרומה למקום בו כולנו נהיה בפעם הראשונה - חיפסברג.

אפריקה 2012 צ"ורה לי

 Mesembryanthemum crystallinum

אני יכול ל"תרגם את השם".
אין הרבה טעם.
זה צמח ממשפחת האהליים - נפוץ ביותר.
יש בארץ וקוראים לו אהל הגבישים.
למרות נפוצותו הוא יפה.
חשבתי מה היה קורה אם הנפוץ היה גם יפה.
אם רוב הנשים, למשל, היה לא רק יפה אלא גם דומות אלו לאלו.
כמו אהל הגבישים, יש צורך להתבונן עמוקות כדי לראות הבדלים.
אני מתפתה לחשוב שהייתי מעדיף את השונות, הכעורות יותר
אולי כמו רוסי (מלפני כמה פוסטים) ש"הכיעור" שלה מדהים ביופיו החד והצלול.
ולפני הקליניקות לניתוחים קוסמטיים היה משתרך תור של נשים
החפצות בחוטם גדול או צלקת בולטת.
אני בטוח שחלק מהן היה פוגם בסימטריות הצורנית שלהן
באמצעים ביתיים כדי לחסוך ניתוח יקר.
זה רעיון לתסריט.
המממ

אפריקה 2012 צ"הובים זה לזה

לא היה לי כל מושג

שהשער דרכו באתי לעולם

הכניס לשם את אחי

כמעט ארבע שנים לפנַי

 

אפריקה 2012 צ"ד (דגל טריקולור אדום צהוב כחול)

Spiloxen linearis
 צולם ע"י Cameron Mcmaster

שמש לבנה בוערת
מחייכת מבפנוכו
חולמת בכתום
בוערת במערב

אפריקה 2012 צ"ג 42 אינץ'

עוד צילומים מהירידה (בריצה כמעט) מההר ליד קאמיסקרון.
בסוף עוד חיכיתי לאחרוני המטיילים...

אפריקה 2012 צ"ב צריך בדיקה

                                                                Peliostomum vigratum

                                                                 Crassula tomentosa

אפריקה 2012 צ"א צוות אויר

הירידה מההר לוותה בעצירוֹת לשם צילום.
המורד היה תלול.
עצרתי להנציח שתי לכנליות (מעלה ומטה)
ובולבינלה צהובה מרשימה ביוצר (האויר נגמר לי והצילום יצא גרוע)

                                                                 Lachenalia mutabilis
מתחת לסלע צמחה לה לפלא
קרסולה צנועה
שהפרחים שלה בצבצו מתוך העלים.

                                                                Crassula umbella

אפריקה 2012 צ' צרות?

 בדרך לפסגה
גדלו אלואים מסוג שלא זיהיתי
בחריצים בין הסלעים

כשראיתי, חסר נשימה, את הצמח הזה
נעתקה נשימתי
לא ציפיתי
וללא ידעתי
שזה המקום היחיד באפריקה
על ההר הקרח ההוא
בו גדלה אוטונה אופורבואידס
Othonna euphorboides

חמש דקות מאוחר יותר
לבד לגמרי וקרוב לפסגה
קיבלתי זפטה חדשה
בהזרקה ישירה לשכל.
מתחת לרגליים שלי
צמחה אוטנה אחרת כל כך בלתי צפויה
עד כי התישבתי לידה
ובמשך דקות ארוכות ניסיתי לעכל
ולהזכר בשמה.
גם היא גדלה שם בלבד.
הרצתי את כל שמות הצמחים שהרגתי בחממה שלי.
היא באה: Othonna retrorsa
שני קילומטרים ממני ראיתי דמויות זעירות
מתחילות ללכת בחזרה לכלי הרכב.
קיללתי את מי שמכנה אותם "רכבים"
והתחלתי לטפס מטה.

אפריקה 2012 פ"ט פרח טייס

בהרים מעל קאמיסקרון.
ערפל קל כיסה את הפסגות.
מפעם לפעם היה טפטוף.
אין צל במקום בו השמש לא זורחת.
כרעתי באדמה הרטובה וצילמתי פטריה בודדה.
כשהזדקפתי הכתים כתם בוץ חדש ורטוב את זה היבש שעל מכנסי
באזור ברך ימין.
האחרים דילגו מעל שלוליות, ערוצים רדודים בהם זרמו מים בעצלתיים,
גדרות צאן ובולדרים.
הרגשתי פתאום מורד והרפתקן.
טיפסתי בגפי לפסגה על סלעים חלקלקים.
חיכו לי הפתעות.

אפריקה 2012 מהפ"ח אל הפחת ומהת"ח אל

עכשיו הגענו לאזור Kamieskroon
אנחנו על שטח מישורי צמוד לרכס הרים כ75 ק"מ דרומית לספרינגבוק.
המלון נראה כאילו יצא מספר של אגתה כריסטי.
הצמח הראשון בו נתקלתי נדיר למדי: Quaqua incarnata
בשני מקומות שונים, אחד פורח מחומש ובאחר תרמילי זרעים מקורננים.
הזרעים עדיין לא בשלים, לבי נחמץ בי. התעכבתי כמה שיכולתי ליד הצמח
ולמרות זאת הם לא הבשילו.
המתנתי עוד קצת, לא עזר.

קווהקווה בגלל השם הבושמני של אזור הצימוח.