רשומות
הפעמים בהם הרשו לי להשאר ער בלילה בילדותי היו ספורות.
גם לליל הסדר, ליום העצמאות וללג בעומר היה תאריך תפוגה שאחריו
הייתי אמור להיות ספון במיטתי.
חוץ מהחגים היהודיים היה חג אחד נוסף.
פעם בשנה הוציא האפיפילום פרחים ענקיים שהחלו להפתח לפנות ערב.
באופן חריג הרשו לי להתבונן בגוליברים הלבנים נפתחים אט אט ומפיצים
ניחוח משכר. עשים ועטלפים עטו על המציאה בתאווה.
הכל ידעו שהמאמץ שמשקיע הקקטוס בפריחה הוא גדול וחד פעמי
ושלמחרת בבוקר יכמשו העלים החיוורים, יצהיבו ויקמלו.
ולכן עד היום לפריחה זו יש ניחוח עבורי של מתירנות, אהבת הורים
את צאצאיהם, חופש ושחרור מוחלט מכבלי הכללים.
הספור כמובן מצוץ מהאצבע. לא הרשו לי כלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה