חפש בבלוג זה

17 יולי 2010

הלעיטני נא מן השחור שחור שחור שחור שחור הזה





זה האלון הכי גדול בפורטוגל. החברה מכנים אותו Quercus ilex.
עכשיו למה זה חשוב ? לא בגלל הגודל אלא בשל העובדה שנוטעים חורשות של
כאלה בכל מני מקומות. זה לא להוד ולא להדר, לא לתפארת ולא לכבוד אלא כי
בין שורשי העץ הזה מתפתחת לה פטריה מופלאה שאין כמו פיסות ממנה באומלט.
אלה הכמהין השחורות.





מאכלים שחורים יש בהם יוקרה ואלגנטיות כמו בשמלה קטנה ושחורה שלכל אישה אמורה להיות.

שחור הוא גם צבע מרזה. זו הסיבה שלא מייצרים קונדומים שחורים.

מאכלים שחורים הם גם היקרים ביותר.

כמהין שחורות מפריגור שנחפרו בעזרת כלבים או חזירים בחורשות עצי אלון הפכו איכרים בעלי יוזמה לאנשים עשירים.

קוויאר שחור מחידקון הים הכספי מוברח לאירופה לא בשל נפוצותו.

וישנם המאכלים העושים חושך בעיניים: שעועית שחורה וספיה.

ספיה היא הדיו המופק מתמנון, ולפעמים מדיונון. התמנונים חיים בבדידות רוב חייהם. כשהם פוחדים הם מקיפים עצמם בערפילית שחורה ונעלמים. ברפואה הומאופטית ממננים ספיה בעיקר לנשים. בספרות היא מזור לכאלו הזקוקים למרחב עצמי גדול ממה שיש להם ומעריכים את עצמאותם.

יש לספיה טעם אופייני הערב לרוב האנשים והיא צבע מאכל נפלא המשחיר את סביבתו (ריזוטו שחור).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה