רשומות
כל יום שעבר ללא טלפון מכץ הפך את ראלה לשתקנית
יותר. יומיים אחרי הקומזיץ, כשחזרה מהתחנה ומצאה אותי ממתין לקראתה בחדר השינה,
היא שאלה בפעם השנייה, "הוא התקשר כבר?"
"לא, הוא לא ממהר לשום מקום".
"אתה יודע שמבחינתנו הוא רוצח מסוכן, נכון
איגור?"
"אז למה אתם לא עוצרים אותו?" התרסתי.
"כי הפרקליטות אומרת שאין לנו קייס, זה
למה. כל עורך דין בגרוש יעשה עלינו חגיגה, והסיפור יגיע לעיתונות ולא לבית משפט.
הכול נסיבתי, הכול. אנחנו זקוקים להפללה. סיפרתי לרועי כבר אתמול על הפגישה
העתידית ביניכם".
"ומה הוא אמר?"
"הוא התחנן לפני שתיקח ציוד שידור
עליך".
"איך זה שהוא לא פנה אלי ישירות, ראלה?"
"אני סירבתי שיפנה אליך. אין שום סיבה
לסכן אותך יותר ממה שאתה בטיפשותך מוכן. אתה יודע שזה למה שביקשתי לדעת איפה ומתי
תיפגשו".
"ומה את רוצה?"
"קודם כל הייתי מעדיפה שתחזיר לו מיד את
מפתחות החקירה. לכץ".
"ואחר כך?"
"הייתי רוצה שאם אתם נפגשים שתהיה זה אתה
שקובע את המקום והשעה. אתה אמור להיות היוזם".
"זה מה שאת היית עושה במקומי?"
"לא, אבל אלה שני הדברים שאני הייתי הכי
רוצה עכשיו".
"תראי, אני לא רק מעריך את הדאגה שלך אלי
אלא גם שמח עליה באיזושהי שמחה סוטה. מאידך, אני חייב לומר שלדעתי לא נשקפת לי שום
סכנה ממנו".
אם ראלה היתה מעשנת זה היה הזמן להצית סיגריה.
"אתה לא תשכח להתקשר אלי או לרועי, נכון?"
"אם אתם תופיעו לי באמצע הפגישה ותהרסו
אותה אני מאוד אכעס. זו תהיה גם מעילה באמון ביני לבין הלקוח שלי. את זוכרת שהוא
עדיין הלקוח שלי".
"אני מבטיחה שלא תראה אותנו. לא מעניין
אותי להפליל במקרה הזה אלא רק לשמור שלא תעשה שטויות או תיפגע".
"טוב, אני שוב מבטיח להתקשר אליך. מצדי
הוא יכול כרגע לדחות בעוד ימים רבים את הפגישה".
ראלה הביטה בי מופתעת. "למה?"
"כי בשני הלילות האחרונים לא הרפית ממני
שעות".
"מצטערת, אתה יודע שיש לי עניינים לא
פתורים עם סיפורים של אובדן נפש אהובה".
"לא, לא, זה בסדר. נעים לי להרגיש שנזקקים
לי כל כך".
ראלה ישבה לצדי על קצה המזרון וחלצה את נעליה.
אחר כך החליפה את מדי השוטרת בטי שירט ומכנסיים רפויים. היא נעלה אול סטאר שחורים
נושנים.
"קדימה איגור. אנחנו הולכים לעשות סיבוב
עם סוס. אתה נראה לי רענן מדי. רחוב ביכורים, רחוב האסיף ולסיום שדרות מוריה
יעייפו אותך קצת. ככה לא תוכל לשים לב לזה שאני לא מרפה ממך שעות ולא תתלונן".
צחקתי ולקחתי את הרצועה והקולר.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה