התשובה לשאלה בכותרת היא פרי הדוריאן. חברות תעופה (השלט של סינגפור בנספח), רכבות והרבה מלונות אוסרים על נשיאת הפרי בתחומן.
הפרי הוא קוצני, שוקל עד חמישה קילוגרמים ומצטיין בקיצוניות יתרה.
מחד טעמו. חביצה (קסטרד) מתוקה ועשירה. רבים נשבעים שזה הפרי הטעים ביותר ביקום. אין
הסכמה מתי הכי כדאי לאכול אותו. יש רבים שקוטפים מהעץ (עץ גדול, ירוק עד בגובה של עד 50 מטר)
ואוכלים. אחרים מחכים שהפרי יפול מהעץ ואפילו כמה ימים נוספים לפני שיבקעו את קליפת הקוצים.
מאידך הריח, אוי הריח. עיתונאי תיאר אותו ב 1856: גבינת שמנת, רוטב בצל, יין שרי ועוד חומרי גלם שאינם משתלבים. הציפה דביקה ועשירה.
ריצ'רד סטרלינג כתב: ניתן לתאר את הריח כצואת חזירים, בצלים וטרפנטין מעוטרים בגרב שעזבה נעל ספורט. הריח נישא למרחקים. אוראנגאוטנים מריחים אותו משמונה מאות מטרים !
לכל סוג של דוריאן יש ריח משלו והריח משתנה בהתאם לדרגת ההבשלה. זה מייצר ארומות שונות
וגם אנליזות של הריח במעבדות הניבו תוצאות שונות בכל פעם.
הפרי הניב גם "גיבור" מנגה יפני - דודוריה.
הסגולות הרפואיות המיוחסות לו לא הוכחו מעולם (מפחית חום, אפרודיזיאק וכו').
ולמה נזכרתי בכל זה ? א. בגלל סיפור של חבר שנשא בכליו ברכבת גבינת סטילטון בשלה מאוד וגרם למהומה זוטא . ב. בשל ידידה טובה של בתי בכורתי שהיא תתרנית מושלמת ועבורה יהיה הדוריאן מעדן
שאין שני לו.
ולסיום אמרה: " להשיג דוריאן שנפל ". במלאית הכוונה היא פשוט להתמזל, לקבל אוצר או מזל בלתי צפויים.