אני אוהב ארטישוקים מאוד.
לא מתבייש להודות שארבעה ארטישוקים מבושלים במים עם פיסות לימון עד ריכוך (עלה חיצוני נתלש ללא מאבק עד טיפת דמו הראשונה) הם ארוחת ערב מושלמת עבורי.
הליווי האהוב עלי הוא זיתים שחורים מקומטים. כשאני מרגיש מושחת אני מכין רוטב משמן זית
(או חמאה), מלח גס ולימון סחוט.
מושחת כמו debauchee ולא כמו corrupt spoiled או venal.
גם הגבעולים המבושלים נפלאים בעיניי בתקופה הטרום סיבית שלהם.
לאחרונה טחנתי לבבות ארטישוקים בבלנדר יחד עם שמן זית, מלח ואגוזי מלך. התקבל ממרח
עשיר שמתאים כמנה ראשונה והולך גם כמילוי ראוי ביותר לסנדוויץ'.
בגינה שלי גדלים שלושה ארטישוקים שהנבטתי לפני ארבע שנים. אחד מהם מיתמר לגובה של
שני מטרים ועשרים כיום כשהוא פורח. הצילום יצא לי מטושטש בשל רשלנות/עייפות/העובדה שכופפתי
ביד שמאל ענף ובימין צילמתי מקרוב מדי. בקיץ הם נבלעים מתחת לאדמה וממתינים חבויים.
הארטישוק הוא ירק אמיתי. אנו קוטפים אותו (פרח) לפני שפרי נוצר. המשפחה היא מורכבים.
אין קשר לארטישוק הירושלמי. שם אוכלים את הפקעת.
ואם כבר טשטוש ותצלום כזה עייף אז זה לוקח אותי לפרויקט ארטישוק. מי שעוסק בפסיכולוגיה (מושיק)
מכיר אותו בוודאי בשם אחר: פרויקט אולטרא או בלובירד או נעמי או דלתא.
ב- 1951-1952 חקרו בארה"ב השפעות של היפנוזה, התמכרות לסמים (מטושטש, אהה ?) וגמילה
כפויה מהם. ארנבות הנסיונות היו חיילים "מתנדבים". היו השלכות איומות ואנשים דורדרו
למקומות שקשה לחזור מהם. ע"מ לסבר אתכם אומר גם שניסו לייצר אמנזיה מכוונת ושאחד הרעיונות
היה לבדוק אם ניתן לשטוף מוח עד שאדם יעשה מעשים המזיקים לעצמו. ודי לחכימא ברמיזא ולשטיא בכורמיזה.( הסיומת הזנוחה היא "ולשוטה באגרוף").
בערבית קוראים לארטישוק אַרְדִישַווְקִי. זה משחק מלים מתחכם המכיל את שם הירק ונשמע
לאוזן ערבית גם כ - "אדמתי + קוצני ". אולי היה צריך לבצע את הנסיונות בפרויקט ארטישוק על
בעלי דמיון מוגבל כמו אלה שהמציאו את המלה הפלצנית הזו.
וגם אני כשהתעשתתי מצאתי ארטישוק אחר מצולם היטב.