רעב כמו

כָּתוֹב כתבתי ספור.
ובספור היה איש רעב.
רציתי למצוא דימוי לרעב. רעב כמו...
בהתחלה צץ המתבקש מאליו: כלב או זאב.
זאב רעב - גם חרוזים.
אחר כך התחכמתי,  חיה וגם שייכוּת למישהו שלא ממש מאכיל
אז כתבתי: רעב כמו חתול של אלמנה.
מה שהיה ברור לגמרי עבורי, לא היה נהיר לאחד מלבדי.
הכל אמרו לי שהדימוי שלי לא טוב
ולא משקף כלום, אלא אם אני חי על אי מלא אלמנות וחתולים
וגם כמובן שהאלמנות רעבות גם הן.
ניסיתי את הפן האישי.
חזרתי ללבנון. שם פעם ביליתי ארבע יממות ללא מזון.
ריקנות הציפה אותי ונתקפתי בחשק עז לאכול לחם שחור בחמאה וחביתה מחמש ביצים.
דימוי מוצלח לא עלה בידי לדוג מהחוויה.
נזכרתי באמי ובאושוויץ
חשבתי על קליפות של סלק ומסעות מוות בשלג.
בצר לי הלכתי ליחיד שיודע לתת פתרונים לבעיות
כבדות משקל כמו רעב - שייקספיר.
הוא ענה לי מייד -
רעב כמו הים.