חפש בבלוג זה

17 דצמבר 2013

מלים מעצבנות



רשימה חלקית מאוד של מלים מעצבנות   (ותרגומן):

באיזה יום אתם מגיעים?  (צ"ל באים)

יש לי הערה והארה  (והאומר מצפה למחיאות כפיים מיידיות, גמול על ההברקה העבשה עוד הרבה לפני שהוא משתף בתפלות שלו את שאר הנוכחים)

אי שימוש במלה "כביכול" (ובמקומו שימוש מרובה ומתועב בציון ידני של מרכאות כפולות בשתי הידיים)

ושיהיה לך יום טוב/קסום (עבדת פעם בדיינר אמריקאי?)

אי שימוש בשורש ג.מ.ר בגלל שהוא גס.  (שטויות מתחסדות)

מה זה שייך?     (בכל פעם שרוצים לא לענות על שאלה לא נוחה)

לא ירד לי האסימון  (לאמור: הפסקתי לחשוב, זו פעולה קשה ומסובכת. אני חוטא לעיתים ב: המעלית שלי לא הגיעה לקומה העליונה)

אני אהיה חכם יותר מחר  (ממש לא, יש סיכוי שתדע מעט יותר)

ידעתי!!!  (אם הזכרון שלך כזה גרוע, עדיף שתשתוק)

אם ירצה השם     (אין לי כוונה לעשות כלום בנדון, נא פנה לאלוהים שלך, התשובה אולי שם)

אני אעשה X במידה ש Y  (אין כאן שום מידה, לרוב. הדובר מנסה להמנע משימוש במלה אם, שנראית לו כמלה מאיימת ופרובוקטיבית, העלולה לייצר התנגדויות אצל בני שיחו)

אני מדבר אליך ממקום של  (מתנשא גם אם אומר "מקום של חמלה")

העצמה  (מלה מיותרת שנשים גנבו וניכסו לגמרי)

מתכתב  (נו, באמת, אין פה כל קורספונדנציה)

צהריים טובים    (אין ברכה כזו שמתיחסת לשעה 12:00 בלבד בשום שפה)

יום טוב  (יום טוב זה סוג של חג, יש שישה כאלה בשנה. לא צריך לעשות זילות שלהם לימי חול רגילים)



ועל מלים מערפלות בפעם אחרת.






 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה