נמיביה בידינו י"ב

החיה העל קרקעית הנפוצה ביותר בנמיביה היא דרקון נמיבי.
את 4 השנים הראשונות לחייו, לפני שהוא מצמח כנפיים,
מבלה הדרקון הנמיבי ברביצה והתחממות על סלעים.
הוא נראה שקט ולא מאיים וכך מטעה עוברי אורח תמימים.

נמיביה בידינו י"א

קוקרבום 3

עוד מבט על הקוקרבום
והפעם מקרוב על קליפת העץ.

נמיביה בידינו י'

קוקרבום 2 במגרש המשחקים

הקוקרבום גדל בקלהארי.
בתקופה שלפני הופעת המחשב האישי עלו טיפות געשיות ענקיות
אל הקרקע ומתחתיה.
כשהאדמה נשטפה שוב ושוב נותרו הטיפות הענקיות
ואלה הסלעים שאנו רואים.
האזור מסומן כ"מגרש המשחקים של הענק".

נמיביה בידינו ט'

קוקרבום 1

נמיביה היא ארץ מכורתו של הקוֹקֶרְבּוּם
השם תורגם לאנגלית מלה במלה מאפריקאנס - Quiver tree
לא מדובר פה ברעד, חיל ורטט אלא באשפת החיצים.
לוקחים אחד הענפים ומרוקנים אותו.
זהו, קיבלת אשפת חיצים. הקליפה גמישה וחזקה יותר מקלף
ואטומה יותר מהטלרית בדואר.
הטעם של הקוקרבום מר ומגעיל.
קודואים מכרסמים לפעמים בצמח, כנראה על מנת להפטר מטפילים.
ולמי שהצמח נראה מוכר - זו פשוט אלו (על Aloe vera שמעתם, נכון ?)
אז זו Aloe dichotoma
דיכוטומה כי היא יודעת להתפצל כל פעם לשניים בלבד.

נמיביה בידינו ח'

מכיוון שכל רצועת החוף מנוצלת בנמיביה לכריית יהלומים ואורניום
החלו להעביר את החול למקומות אחרים.
הדבר נובע מתלונות אזרחים ש"לקחו להם את הים".

השלטונות התייעצו עם מומחה ישראלי בשם יעקב אלכסנדר
שהמליץ לפזר את החול בצורה אומנותית ולכנות אותו - דיונות.

"דיונות" אלה הפכו לאתר המושך אליו חובבי אקולוגיה וירוקים אחרים
המנסים להבריח כמויות נכבדות של אוצר טבע זה לבתיהם
תוך אכסון זמני בסנדלים ונעליים.

נמיביה בידינו ז'

בעקבות הבנייה המואצת בנמיביה ייבאו השלטונות כמויות חמרי גלם עצומות.
את עודפי החול שופכים הקבלנים רחוק מעין הצבור במקום ושמו Sussesvlei.

אנחנו חזינו בחרפה הזו מקרוב והנצחנו אותה.

נמיביה בידינו ו'

בדומה לאחותה המזרח תיכונית
השמש הנמיבית נעלמת מחיינו לפעמים בשעות המאוחרות של אחר הצהרים.
זו שעה מפויסת
בה חושבים הקרנפים על מאורעות היום שחלף
ומתכננים את מחרתו.

נמיביה בידינו ה'

בבוקר השמש זורחת בנמיביה
זו שמש אחרת
שם, היא בלונדינית וגונהּ כעין חמאה מזוקקת.
כשאתה פותח את הדלת של האוטו ומתכונן לצאת, היא דוחפת אותך חזרה
כמו שצריך להתייחס ליושבי יציע ג' באצטדיון קרית אליעזר.
כשחומה צורב את בשרך אתה מתגעגע
לרעש הממורמר והנוגה של המאוורר בחדר השינה שלך

נמיביה בידינו ד'

לקח לנו כמה ימים להבין שלמרות שרבע מהאוכלוסיה הוא נשא של מחלה
הקשורה עמוקות לכשל חיסוני, הרי שהשאר מצבם בכי טוב.
לדוגמה הילד המצולם.
כשהוא לא לומד (קפץ פעמיים כיתה) הוא עוסק בספורט בצורה אינטנסיבית.
בגלל הכישרון הגדול הוא מטיל על עצמו מגבלות (כי זה לא חוכמה לנצח סתם).
זו הסיבה שאחת מרגליו עם נעל והאחרת מסונדלת.
ככה לילדים האחרים ולספורטאים מקניה יש סיכוי להתמודדות הוגנת
בתנאים שווים.

תאווה תשוקה ושינה עמוקה

הכל התחיל כאי הבנה
החוקרים הדתיים שראו את פרחי הפרח היו בעלי דמיון מפותח מדי.
החריצים על הפרח נדמו להם כצליפות השוט על בשרו של ישו
הם ראו את נזר הקוצים
הם ספרו את חמשת פצעיו
הם מנו את שלושת המסמרים אחד לאחד.
כל מסכת סבלותיו נקראת בנצרות "הפסיון"
אז לכבודו הם כינו את הצמח - פסיפלורה.
מכאן לתשוקה הייתה הדרך קצרה ושגוייה
ואני שאוהב את הפירות וטעמם (גם הצהובים וגם הסגולים)
יודע שההשפעה של אכילת הפרי היא הפוכה. מרדימה להכעיס ולא דווקא מעוררת.
בדרום אפריקה קראו לה גרנדילה.

Conicosia pugiuniformis

אל תתיאשו.
כשאני רואה מישהו נופל על חרבו, כאשר אחת הבנות שלי מחליטה שהיא לא תצליח במבחן הקרוב ולא מתייעצת עמי קודם, כשהצפרדע מסרבת להפוך בבוקר לנסיכה והכרכרה מייצרת גרעינים לבנים במקום לדהור לנשף אני מנסה שוב ושוב ושוב ושוב.

לפני ארבע שנים זרעתי מסטוקלמות וקוניקוסיות. שום דבר לא יצא.
הנחתי את האדנית בצד ושכחתי ממנה. במרץ האחרון העליתי את האדנית מתהום הנשייה, משיתי אותה מהטמיון והשתמשתי באותה אדמה עתיקה לשם הנבטת באובבים.
מה רבה הייתה הפתעתי כאשר חוץ מעשרה באובבים נבטה גם קוניקוסיה אחת וכעשרים מסטוקלמות.
"נואש" הצטחקתי לעצמי, "לעולם אל תאמר זאת".
"תגר" חשבתי, "תמיד תקרא".
"חמס" הרהרתי כשאחת מתה מות עריסה "צריך לצעוק".
השאר שרדו. העליתי על נס את תקומתן ואת חוסר הנטיות שלהן לאובדניוּת והן גמלו לי בפריחה.
רצ"ב צילומה של הקוניקוסיה. השם הרשום בתעודות הלידה שלה מופיע בכותרת.

עצבים

יש משפטים המחרידים אותי, מלים המקוממות את חוש המידה, תנועות המכאיבות לעיניי.
- אני עולה למעלה. וכי לאן תעלי ?
- אני ראיתי את זה בעיניים - למה לא ניצלת את אוזניך למטרה נעלה זו ?
- תנועת ההברגה של הנורה ביד המוצאת מהחלון - (למה מה!?) יש לחתום על עצומה המאפשרת ירי אוטומאטי
לעבר המבצע או לפחות עקירת אברי הרבייה שלו באמצעות פּלַייר חלוד.
- הבנתי - (כתשובה לגיטימית בטלפון) מה יקרה אם נגיד פשוט "כן". ה"הבנתי" הזה יוצר לאומר הילה של
איטליגנט שקלט סוף סוף את סודות בקוע האטום.
- סיימתי - זה צורם לי נורא. אנשים, בגלל שהם מצליחים לבצע קונוטציה בלי להתבלבל ומקשרים את הגמירה
למין לקחו מלה מקסימה ונידו אותה. ומה עכשיו? נאמר: סיום חתימה טוב. נשיר בחנוכה : אז אסיים בשיר מזמור. במקום "וגומר" נצטרך לומר רחמא ליצלן "ומסיים".
- התכנסות - אחת מהמלים הפוליטיות האלה שמחביאות תמיד משהו אחר לגמרי: פעימה, חישוף, סיכול ממוקד
מאחורי כל מלה מתחבא מישהו שיש לו מה להסתיר. לא להאמין להם.
להגיע - כולם מגיעים היום ואף אחד לא בא. ההגעה היא האקט הסופי שבקצה הַבִּיאָה. נוצרים משפטים אבסורדיים
כמו: "באיזה יום תגיעו אלינו?" (המשפט הזה נכון רק אם כבר יצאתם לדרך).
לבצע - יש כאלה שהפסיקו לגמרי לעשות. הם רק מבצעים. ראה "לבוא ולהגיע".
לעשות אהבה - נו באמת! זה צורם רק לי?

מלתעות

השם נגזר מלטינית. faux זה מלתעת. ברור שהממציא לא נזקק לדמיון רב על
מנת לגזור את השם מהמקור. הכוונה לסידור העלים של הצמח, כמובן.
אחרי טראומת לבנון הייתי מתעורר בבקרים רבים עם לסתות נעולות. חלפו מספר שנים בהן זכיתי להכיר רופאי שיניים תאבי בצע, טכנאים של מתקני עינויים המוחדרים לפה הקורבן, סוגסטיה עצמית הנעזרת בגפרור או קיסם שיניים לשווא, עד שתרופה הומאופטית במחיר שלושה שקלים פתרה את הבעייה, הסיוט חלף ובבקרים הייתי יכול להתעורר ללא תחושת הצבת הלופתת את ראשי ומתפוגגת
רק אחרי מספר שעות.
במשתלות לא רציניות אפשר לפעמים לראות שלטים של tiger - jaws.
קל מאוד לגדל את הצמח. קל גם לרבות אותו מזרעים.
אל תבלבלו עם צמחי הוֶנוּס, זה שמצולם פה, מהחממה שלי, אינו אוכל שום דבר מהחי.
באירופה יש תיעוד של מגדלים שהתעסקו עם פאוקריה כבר לפני 300 שנים.

העצלנית הרפויה והנינוחה

בצילומים אני מראה את Cyphostemma laza
מתעוררת לחיים ומתחילה ללבלב סוף סוף.
הסיפוסטמה (או כפי שאני לפעמים מוסיף דגש לאות פא בה) היא צמח
ממשפחת הגפניים (Vitacea). אפריקאית לגמרי ופירותיה אינם אכילים.
באחד הצילומים אני מראה זרע שלה שנבט. כשהיא תחליט שזהו היא תזקוף
את הגבעול ושני עלים ראשוניים ידחקו החוצה מהזרע הריק.
בשבילי זהו חג גדול. פעם ראשונה שאני מצליח אחרי כשלונות
שנבעו מחוסר ידיעה, חוסר תשומת לב וטפשות (שלי). לא עוד.
הלאצה שבשמה בכלל לא מכוון ללאצה הספרדית (זו שבמחוז גליציה).
הכוונה היא לשרועה, עצלה, רשלנית, רפויה ורופפת.
מזה נגזרו המלים lax וגם lazy.

לוכטנברגיה נסיכית בבוהמיה

הידע הנצבר בחיינו מתפתל לפעמים ונכרך בעקבי עצמו.
נסעתי פעם לפני שנים רבות בגבול בין שתי הגרמניות. שחזרתי בדמיוני את המראות והתחושות
מסרטו הנפלא של וים ונדרס Im Lauf der Zeit מ - 1976. הייתי לבד לגמרי אך נסיתי לחוש את הידידות שנרקמה בסרט בין שני הגברים הנודדים יחד, משתמטים מלחיות ממש אבל חווים בעיניים
טהורות את המציאות בצורה חדשה ואחרת. סרט מספק מאוד בעל קצב איטי, כמו ארוחה בת מספר מנות שמסתיימת ללא קנוח מיותר.
כשהגעתי בשיטוטַי האקראיים לגמרי עד גבול בוהמיה מצאתי לפני פתאום שלט למבצר לוכטנברג.
נזכרתי באחד הקקטוסים החביבים עלי ביותר ונזרקתי אחורה לסן לואיס פוֹטוֹסִי - עיירה מדברית בצ'יוואווה, שם ראיתי את הקקטוס הזה leuchtenbergia principis "לוכטנברגיה נסיכית" גדל בטבע בגובה של כשבעים סנטימטרים.
המבצר היה פתוח לגמרי ולא הייתה בו נפש חיה. שרידי מדורות וסימני שהִייה של תנועת נוער עשו מבשרי חידודים חידודים כשחשבתי בעל כורחי על היוגנד שרים שירי מולדת לילה קודם במבצר הנטוש.
בכל מקרה, הקקטוס (וזה קקטוס למרות הצורה המזכירה Aloe ) לא אמור לסבול מכך ששמו נגזר ממקום וזמן אחרים. אין טעם לקשור לקוציו הרכים, דמויי הנייר, כתרים נסיכיים או צלבי קרס
נאציים.
מי שרוצה לראות כיצד נראה הפרח הצהוב, הגדול, שיעתיק את השם בגוגל - תמונות ויהנה פעם נוספת. הספסימן המצולם הוא מהחממה שלי, גובהו 30 ס"מ וגילו בדיוק 30 שנים (ביוני אחגוג לו יומולדת עם שני אחיו שנבטו אצלי אז). כמו השנה בה יצא הסרט של ונדרס למסכים.

נמיביה בידינו ג'

כבר בעצירה הראשונה שלנו הבנו שזה הולך להיות משהו שונה לגמרי.
התפנינו לכיוונים שונים על מנת לתת לנמיביה שתן יהודי איכותי.
על הגדר סעד יצור מזעזע בגווני שלטי הזהרה שאינם רשומים אפילו בטאבו
או מאחרי חפיסות סיגריות את לבו ממיטב הבשר הנמיבי המצוי.
נמלטנו בצרחות זוועה אל בין כותלי הג'יפ.
כשנרגענו צילמנו.