האיש ההוא

האיש הזה מחייך כי הוא רואה את הצלם.
ללכת משדה בוקר אל אורון עם מזוודה אדומה אינו עניין של מה בכך.
ניתנת האמת להאמר שגם לו הייתה המזוודה כחולה, לאו מילתא זוטרתא.
אמנם עוטה הוא מעיל.
והלוגו על המעיל הוא של כף רגל זאבית.
אין הדבר מרמז, כפי שניתן לשער, על אופיו או נחישותו של דנן.
אולי הוצנח עם מטלטליו בעזרתו של כח עליון עלום, וחלף בדרכו על פני הזקופים והתלולים.
אולי מציאותו בלב הישימון היא היא ההוכחה לאותו כוח עליון שמימי, המשמש כחבר דמיוני
לכֹּה הרבה בריות. בריות המשתמשות בחלקי לבוש המבדלים אותם מרעיהם, שביסים, גדילים וציציות ומין
כיסוי ראש סגלגל המותאם לצורת הגולגלת או מחובר לשערה בפריפה כלשהי.
מי שעיניו בראשו רואה כי הליכה אינה זרה לאלמוני. מנעליו יעידו על כך.
ויחד עם זאת תלישותו אפשרית גם כמעמד מבוים, כחלק ממשחק מורכב
שסופו אלים, אך המצולם עדיין אינו חש בפעמי הקץ, טיפות הריר של שטף הצעקות טרם ניתזו על פניו.
תמהני.


(לזכר היום הראשון של החודש הששי  בשנת 2013)