רשומות
הכל התחיל בגלדיולות.
בלתי צפויות, חמקמקות ולא נאמנות אלא לאמת שלהן.
הגלדיולה נעה ללא הפסקה לצלילי המוזיקה שלה בלבד
זו הרתמיות של הרוח
שהופכת את הסיפן לפעמון שצלילו מהדהד חרישי תמיד
וצבעיו הופכים לכתם חסר מנוחה.
כדי לדעת אותה יש לרסן אותה
בחיבוק או בזרועה נטויה
זו ידי השמאלית
המוכיחה שבעזרת אהבה
הגלדיולה תתמסר.
אמי אהבה אותי.
היא חסכה ממני את האמת.
בגיל חמש וגם חמישים
היא חפנה את האמת לעצמה
ופיזרה כאבקה אוצרות של יופי,
אהבת חיים ושמחת שורדים.
בזכות אהבה זו אני חי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה