רשומות
בימי ששי הייתה אמי המנוחה קונה זר גלדיולות.
מעבר לכך שריח הגלדיולות, שנרכשו בבוטקה קטנה במרכז הכרמל בתחילת רחוב אלחנן, לא נעם לי,
תמיד הן השרו עלי אווירת נכאים צייקנית.
עקרות בית כמו אמי רכשו את הגבעולים הארוכים הללו מתוך מגמה חסכונית, או אם נרצה - קמצנית,
כי הפריחה ארכה פרק זמן ארוך.
בכל הזמן המשמים הזה נפתח פרח אחר חברו. כולם אותו דבר. לכולם ריח מבאיש קלות. כולם נראים
בדיוק כמו הגלדיולות של השבוע שעבר.
כשגדלתי הכרתי את סיפן התבואה.
אפילו הוא לא הצליח למחות את הזכר המטריד של אחיותיו "התרבותיות".
אבל בדרום אפריקה יש גלדיולות אחרות.
זו חיכתה לי בנאפייר בשדה בור, מחוץ לעיבורה של העיירה המנומנמת.
שיניתי בו במקום את דעתי.
בהמשך חיכו לי עוד כמה, מרהיבות אף יותר מזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה