התנכ

כשאני חושב על התנכ שלמדתי בבית הספר,
התמונות שעולות הן אלה של גוסטב דורה.
תריצו אותו בגוגל תמונות ומיד תזהו את שמשון הגבור,
דוד נמלט משאול דרך חלון מיכל,
משה ולוחות הברית, ראשו של גולית וכו'
אבל אז רואים גם איורים של ספרי וויליאם בלייק, אונורה (דה) בלזק,
אדגר אלן פו ומשלי לה פונטיין.
וישנם כמובן ציורי לונדון העכורים והחשוכים.
דורה בקושי ביקר באנגליה. הוא ישן כל חייו בחדר הסמוך
לחדרה של אימו. זה לא הפריע לו לנהל רומנים.
הייתה לו חיבה עזה לשחקניות תאטרון (הדוגמניות
והסלבריטאיות של פעם) והבולטת בהן הייתה שרה ברנהארד.
האנגלים היו היחידים שפתחו לו גלריה. בפריז הוא לא ממש נחשב.
מאידך, האנגלים התלוננו שלונדון נראית איום בציורים שלו.
הוא צייר בעיקר מהזכרון והיו המון אי דיוקים בנופי
לונדון שלו.

קפיצה קטנה לספרים שקראו לי
לפני שידעתי לקרוא (לה פונטיין)