13 פברואר 2011
ספור של אהבה ותסכול
מאשתי, אנה, נולדו לנו שלוש בנות.
הן כולן דומות לה
ולכן הן לא מאמינות לספור על השרפה בבית
החולים בה נטל כל הורה תינוק מבועת וברח בפאניקה במסדרונות.
או לספור על הקללה האיומה שהוטלה על בית המלוכה הצרפתי
שפנו למשפחת אורבך בקרית טבעון
וביקשו שנגדל עבורן את הנסיכות שנדלייה וקמפנייה.
או לכל ספור אחר שמבטלים אותו ברגע הישמעו
אבל אחר כך מפרנס פסיכולוגים.
הצילומים באדיבות נעמה אורבך
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה