מאתר קנדי הוצאתי את הפרחים והפירות של הדיכרואה. - נשמע כמו משהו בעל ניחוח דוחה שעושים ביחידות בחדר הערפל.
הצמח הסיני הזה לא כל כך ידוע במערב למרות שהוא נחשב לאחד מחמישים הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית.
ראו בעצמכם : http://www.pfaf.org/database/plants.php?Dichroa+febrifuga
קוראים לו כינין סיני והוא משמש נגד מלריה.
בגלל שאת הכינין מפיקים מקליפת עץ דמוי אקליפטוס מכנים הערבים את האקליפטוס "קִינָה".
האקליפטוס עצמו, אגב אורחא, מכונה כך כי הפרח שלו מכוסה בכובעון חמוד שנושר לפני הפריחה. זוהי דרך מצויינת לשמור על אבקה יבשה. (אקליפטוס ביוונית = מכוסה היטב).
המשפחה היא הדסיים למי שתהה.
נחזור לדיכרואה - היא לא כינין ולא אקליפטוס. היא דיכרואה והחומר הפעיל שלה הוא febrifugine
שהוא הרבה יותר חזק מכינין. עד כדי כך חזק שבגלל תופעות לוואי מיוצר החומר הזה בצורה סינטטית מוחלשת בתעשיית התרופות. ראה http://aac.asm.org/cgi/content/abstract/49/3/1169
המקור שלי הפעם הוא דניאל מוסקין הנפלא.
ולמי שלא זוכר (חזרה לאקליפטוס) אז אדון היינמן ראה יום אחד שאנשים שהפיקו כינין מקליפת האקליפטוס גילו סמפטומים של המחלה מבלי להיות חולים כלל. כך הומצאה ההומאופטיה.