חפש בבלוג זה

01 אוגוסט 2010

רוש ואובדניות


לפני שלושים שנה התחכמתי ואמרתי שניסיתי להתאבד בתלייה אבל כמעט נחנקתי.
בינתיים ראיתי דם בכמויות שהרוו את הצמא שלי לידע בנושא.
רצ"ב צילום של Tsuga canadensis (צולם ע"י דניאל מוסקין) . זהו הרוֹש.
קודם כל האצטרובל מדליק . אני מת עליהם.
מי שרוצה עוד חומר שיפנה ל http://www.conifersociety.org/ - האגודה לעצי מחט.
ומשם לרוש עצמו . הוא מר ומבני המשפחה שלו יוצר רעל.
באתונה העתיקה מי שרצה להתאבד שטח את נימוקיו לפני הסנט . אם הם הסכימו
הם אפילו סיפקו לו את קובעת הרוש חינם !
לא אזכיר את הפילוסוף ששתה את כוס התרעלה שגם היא קשורה בעבותות לצמח שאנו רואים.
במקרא אצלנו אף אחד לא מתאבד (אאל"ט) על ידי רעל.
שמשון מפיל על עצמו את ההיכל
אבימלך מבקש מנושא כליו לעשות את העבודה השחורה.
שאול ונושא כליו נופלים על חרבם (לדעתי חרבות נפרדות אבל אם הייתי כותב את הפרק הזה הייתי משתמש בחרב אחת)
זמרי שורף את הארמון ולא יוצא קודם.
אחיתופל תולה את עצמו אחרי שנתן דווקא עצה מצויינת ועכשיו מפחד להיות מוקע כבוגד.
גם יהודה איש קריות תלה את עצמו על עץ . אומרים שעל כליל החורש (ומאז הסמיקו פרחיו מבושה)
לכן מכנים את העץ באנגלית juda's tree . יש כלילים שפורחים בלבן וזה ספור למשלוח אחר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה