07 יולי 2010
למה אני חי אחרי ששתיתי קיקיון?
אתם מכירים את החידות הקיומיות הללו שנשארות בירכתי המוח ?
כשמשהו לא מסתדר עם העובדות אבל אתם לא טורחים לברר עד הסוף ?
אָלֶק - דיסוננס קוגניטיבי, אני אומר לכם.
זה מה שקרה לי עם השמן קיק. עושים אותו מקיקיון, אותו הצמח הארסי נורא
שאם ילד בולע 2 פֵּירות שלו הוא מת מייד אחרי יומיים. (איש בוגר צריך 6, סוס 5,
חזיר 6 [מוכר לא ?] ודווקא ברווז צריך לאכול 50 כדי למות).
אז לפני הכל הרעל הוא ריצין - קטלני פי 6000 מציאניד ופי 12000 מרעל של
נחש פעמונים. אין תרופת נגד וגם אם נשארים בחיים נשארות בעיות שהופכות את
החיים למעמסה גדולה (ולא בגלל השלשולים - זו רק ההתחלה).
אז למה נתנו לי לשתות שמן קיק (מזרעי הקיקיון כשהייתי ילד) ולמה אני
עדיין חי ?
כי הרעל הוא מסיס במים ולא בשמן ואילו השמן הוא שמן. אז מקררים את מה
שיוצא מהזרעים ופשוט מפרידים. רעל לחוד ושמן לחוד.
לקריאה נוספת :
http://www.hort.purdue.edu/newcrop/duke_energy/Ricinus_communis.html
http://www.ansci.cornell.edu/plants/toxicagents/ricin/ricin.html
http://en.wikipedia.org/wiki/Ricin
http://en.wikipedia.org/wiki/Castor_oil
--------------------------------------------------------------------------------
תוויות:
שמן קיק חזיר ברווז סוס משק חי
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה