תפתח כבר, תפתח כבר...

אצלם הכל הפוך, ואני לא מדבר על התורכים (שם אומר השלט
בכניסה לשגרירות: "הכניסה מאחור").
אני מדבר על המזרח הרחוק. הפרג שלהם לבן. מי שקרא אותי יודע
את זה כבר מזמן.
ועכשיו הסומסום - הוא שחור (או לפחות קרם כהה מאוד במספר מקרים).
הזרעים מכילים 50%-60% שמן. שמן שומשומין למי ששאל את עצמו איזה.
הצמחים עצמם יפים אך מכילים חומרים אלרגניים וגורמים גם לדלקות עור.
המלה סומסום עתיקה מאוד ונגזרת שלה משמשת כבר באכדית לתאור שמן.
מדובר בשומן רווי בעל חיי מדף ארוכים וטמפרטורת רתיחה גבוהה
בהרבה מרוב השמנים האחרים (להוציא שמן גרעיני ענבים). חשוב למי שלא אוהב לשרוף שמן בטיגון.



ועכשיו בחינם השימוש: אם השמן בכבישה קרה (עדיף ויקר למרות שהשם
מטעה. כשכובשים נוצר חום דחיסה של כ 40 מעלות. רציניים מאוד מקררים את
חדר הכבישה) אז הוא מצויין לתיבול. בטיגון הארומה נדפקת מעל 80 מעלות.
במזרח הרחוק מטגנים בעיקר בשמן שהופק בכבישה חמה (זול יותר
וגם מקבלים כמויות גדולות כי אפשר לכבוש גם את הפסולת שוב ושוב)
אם אתם נתקלים בשמן סומסום כהה מאוד זה לא בגלל שהסומסום שחור
אלא בגלל שטיגנו את הזרעים לפני הכבישה.
שמן כהה זה מיועד לתבול ולא לטיגון אלא אחרי מהילה.
כיצד מוהלין : יחידה כהה אחת עם 9 יחידות
של סויה, תירס או חריע (העדיף).
מהרשת מצורף צילום של הצמח שרובכם ודאי לא מכיר.