חפש בבלוג זה

05 אפריל 2014

חבורים

 
 
 
 


אני עובד ברחוב החרש.
נדיר ביותר שמישהו יעיד על עצמו: אני חרש
הרחוב מקשר בין רחוב חלוצי התעשיה ורחוב השיש.
עכשיו ברי לכל קורא שאני עובד באזור תעשיה.
ליד סניף הבנק בצומת התעשיה/השיש חמד מישהו לצון, חרט והפך את הה' לאות חית בשם הרחוב השני.

בטיול בירושלים נהניתי לראות ביום ו' האחרון
(מעניין כמה אותיות משחקות היום בבלוג)
שמישהו עשה את אותו המשחק, ברחוב היוצא מאגרון ושמו רחוב היבוק.
התוצאה רומנטית ומקסימה בעיניי, על אף שמדובר בירושלים,
אחת הערים המכוערות והמזוהמות ביקום,
עיר שעד כמה שתשתדל לקשור לה כתרים, היא תמיד תתגנב מאחוריך
ותחבוט בקודקודך בהזנחה, כיעור ואדישות.

03 אפריל 2014

פסח מתקרב




ככל שנקף הזמן הצטמצם מרחב המחייה שלנו.
ליל הסדר הממשמש ובא הכניס את נשות הבית לאי שקט, שהתבטא בהשתלטות
על חדר, מֵרוקו וקרצופו עד זרא.
אחרי שהטריטוריה הוכרזה ככשרה, ננעלה הדלת ומודרה משאר יושבי הבית.
חדר אחרי חדר, מבואה רדפה גזוזטרה.
לאכול אפשר היה עכשיו במטבח בלבד ובשטח המוביל אליו מדלת הכניסה.
ביומיים לפני החג נדחקנו לכיוון הדלת ומחוצה לה.
קיללנו בשקט את אלוהי המגרב ואת עבדותיו הנרצעות.
כשעמדנו על דעתנו והשתחררנו מעול, המרנו את עדתנו.




לתוהים - זו פיקציה, כמובן.

02 אפריל 2014

En passant



ההאסקי הסיבירי הוא כלב מקסים הגורר מזחלות שלג.
כל מי שקרא ג'ק לונדון בצעירותו לא ישכח את "פנג הלבן" ואת "קול קדומים".
הם תמונת מראה זה של האחר. באחד זאב הופך לכלב והשני מנציח תהליך כמעט הפוך.
כשהם בעבודה, רצים, אין להם פנאי להתפנות לצרכיהם.
קטן, גדול וכל מה שבאמצע מופרש מהם תוך כדי ריצה.
זו הסיבה שהנוסעים במזחלות תמיד מצולמים כשפניהם מכוסות ומשקפיים מהודקות על ארובותיהם.
מזל שלצילומים אין ריח.
מה לעשות, יש דברים שנראים רומנטיים מאוד מרחוק.

אני חושב על אנשים שחלפתי על פניהם בדרך.
על שניים במיוחד.
הם לא היו חייבים, כל אחד בתורו, להפריש את פרשם.
ובכל זאת בחרו, אם בחשאי או בריש גלי, למרוח את הצואה שלהם על פני זולתם.
הם מיהרו, היו חייבים לרוץ, היו חייבים בדרך להתנקות מהסחי בנפשם.
ואחרי שטינפו המשיכו הלאה, לעבר אופקים ורודים וחדשים
בגבעת עדה או בפנסילבניה, מה זה חשוב, העיקר
ששום דבר לא מכביד עליהם והמשא נפרק.


לילה אחד קיבלתי שיחה משונה.
בקשת סליחה.
ההאסקי עשה פורום (מין סדנה לשפור עצמי) והוא היה חייב לנקות את השולחן כדי להתקדם לשלב מואר יותר.
ההתנצלות התחילה ב: "אם פגעתי בך..."
אם??????????????????????????
אם התנצלות מתחילה ב"אם" זו לא התנצלות.
מה שהוא באמת אמר היה: לדעתי, עדיף שתשכח. אם טרם שכחת, זו בעיה שלך.
או קיי. שום כוונה לא הייתה שם.
אז לא קיבלתי את מה שהיה צל חיוור של תירוץ להתנצלות.
אני נקמני, ככל הנראה.

והאחרת אמרה: נקטתי באלימות ממשית כלפי הזולת והחברים הטובים שלי כי חוויתי לחץ טלפוני אותו תרגמתי לעצמי
כאלימות פאסיבית נגדי.
והיא אפילו לא התנצלה.
טוב, כנראה שאני נקמני כלפי מי שפוגע בי במתכוון.
לא סולח.
נקמני.
כבר אמרתי?



מוקדש ל (לעזאזל, כתבתי ומחקתי) הם אמורים לדעת אם יקראו.

30 מרץ 2014

זיגמונד לא ידע מה נשים רוצות



נמאס לי מכל הקטע של הבדלי נשים/גברים.
אני יודע מהם ההבדלים הפיסיים, הכרומוזומאליים והתרבותיים.
אני מכיר, לא מספיק היטב, את הקשיים והעולם האלים (והגברי) בו נתקלות ילדות ונשים.
אני יודע איפה מרוחה פרוסת ההגמוניה.
והמוח הנשי והמוח הגברי, נכון, נכון, בלה בלה בלה, אז מה!

ממה שבאמת נשבר לי זו המיסטיפיקציה ההדדית.
מההכללות לטובה, מההכללות לרעה של מין אחד או שני.
ההכללות נובעות מחוסר נסיון, לדעתי.
גברים הם ככה, נשים הן אחרת. בולשיט.
מה שכולנו באמת רוצים זה לעשות "מה בראש שלנו"
פרויד זועזע מזה שלנשים יש רצונות בלתי תלויים ומיניות עצמאית.
הוא היה צריך להכיר את וירג'יניה ג'והנסון.
מי שלא פמיניסט הוא אידיוט
מי שאיננה פמיניסטית חיה לה גלמודה ובהכחשה בתוך בור עמוק ואפל מאוד
(או בכניעה וצייתנות לגבר אמיתי או דמיוני ששולט שנים רבות בדפוסי המחשבה הרצסיבית שלה)

והבת שלי לומדת מגדר
ואני מוצא עצמי מתבייש.
אז חדלתי עם צידוקים וזהו.

29 מרץ 2014

רווחים






ישנו התוכן
וישנו הסביב
ולאמירה אין זכות קיום
ללא החללים סביבה



זה אורך הזמן שלוקח לו לומר
גם אני אוהב אותך
זה הנצח לפני שהיא ממלמלת
כן



זה השְּחוֹר לפני ואחרי
סימני הפיסוק של התשוקות שלנו
הפחדים הבעתות



והמסה בולעת לתוכהּ הכל
ובלי המרחב שמאפשר את קיומהּ
היינו נשאבים למצולות



ספירלה של כאב
 

26 מרץ 2014

אחרי שוק דובי




למה אנחנו חושבים שקדמונינו היו חכמים יותר מאתנו
ושהחיים היו פשוטים וטובים.
הם חיו בעולם מעורפל שחוקיו לא קיימים
ולכן היו חייבים להמציא אלילים ואלוהים.
(לא שהעולם שלנו ממש ברור).

פליניוס הזקן, 79-23 לספירה, שאת חוכמתו אנו נושאים על נס
ומצטטים ממנו מבלי דעת
אמר שכשדוב נולד הוא חסר צורה ולבן
ורק ליקוקיה של אימו מַקְנים לו את אבריו וצבעו.

אני מניח שהמלטה של דוב נעשתה באותם הימים
הרחק ממבטם של בני אנוש.

שנים מאוחר יותר מצאו ממותות קבורות מתחת לשלג בסיביר.
המסקנה המתבקשת, כמובן, הייתה שממותות הן חיות תת קרקעיות.

 

אהבה




לכל אחד זה משהו אחר

אני חושד שלהּ זו רכבת פרברים
משקשקת את נתיבה מקריה אחת לאחרת

עבורי זו שִינְקָאנְסֶן רכה
שהתהפכה
ואני לכוד תחתה

ובכל לילה מְיַלְּלִים הזאבים
וזורדים מולי
 

מצה ומרור



                                                                          אלה גדולה מנצה
                                                                        עלים קטנים חדשים
                                                                                אדומים
                                                                      געגועים לאלות אחרות
                                                                               אמיתיות
                                                                              פסטוקיות



                                                                          באלפי אמבטיות
                                                                         שוחים קרפיונים
                                                                    נהנים מאי צפיפות יחסית
                                                                       ונושמים לא לרווחה
                                                                           מים מוכלרים



                                                                מערוכים מתגלגלים בעצלתיים
                                                                   על משטחים לא מקומחים
                                                                  מתכוננים לפגישה מהממת
                                                                        עם ראשי דגים
                                                                              תמים
                                                                         לא חשדניים

25 מרץ 2014

שמי הוא שאיפה

 
 


מה שהיה כתוב על הדפים
נאגם לאגל שחור
שהרווה את מחשבותי

ואז עברה שנייה נוספת
ושרעפי הצחיחו
לישימון
שהטלילות נבלעת בו
בבוקר כלא הייתה

מחיתי את הטל
מכפותי
ורחצתי אותן בדם




ציור: הדס אורבך




ישר לקצה



יש חוק דבילי כזה שלא מתחילים בסוף
למרות שזה חוסך המון זמן
כי יש שמציגים עמדות פתיחה
ומתמקחים
כי נהוג
ומסלימים
כי אפשר
ומקצינים
בלי חשש להיראות שטחיים
מתוך אמונה
שבמזרח התיכון
מתרחש משא ומתן
בכל נושא
ואולי מפחדים
כי לקצה יש טעם סופני ומוחלט
קצת אלים ולא מעודן בכלל

והאנשים הללו רואים פּורנוגרפיה בטבעיות
כאילו איננה
הקצנה מוחלטת של מין ואלימות.

ואני חושב שעדיף לפעמים
לא להתחיל בכלל.


ציור: הדס אורבך

איך עזרתי לאסלאם



מסתבר לי
פתאום
ולמה לא חשבתי על כך קודם
שעזרתי לדת שאינני חבר בה
כלל

כי אם הגפנים הן
אויבותיו של אללה
אני
שתיתי את דמן

 

24 מרץ 2014

אחרי שהסערה שככה



רציתי מישהי רצינית, כזו שאומרים עליה: זותי, עומדת כששתי רגליה על הקרקע.
למה רציתי מישהי כזו? אולי בגלל הסחופת שיצאתי עמה. הן כולן רוצות "מישהו רציני".
אבל למה, לעזאזל, הן מתכוונות.
למישהו שנמאס לו. שהתעייף מנוודות. שרוצה לשבת תחת אלונו.
למישהו שיישב במסעדה ויזמין מנה ראשונה. וגם את כל השאר.
וכשהוא יזמין הוא לא יחשוב אפילו פעם אחת על צבע התחתונים של המלצרית.
הוא לא ידמיין אם הם עשויים ממשי לבן.
או חוטיני אדום.
אבל כששתי רגליה על הקרקע, איך היא תתפשט?
יש כאן בעיה טופולוגית איומה.
היא לא יכולה לפשוט את מכנסיה אלא רק את מה שמעל החגורה.
(מישהי עדיין בחצאית/שמלה?)
אז למה לרצות מישהי כזו
 אין לי משאלת התנזרות.


מזל שיש לי חופש להתבטא
קיבלתי חופש דִבּוּר
הבטיחו לי שבקרוב אקבל גם את החופש לחשוב
תהיה תוכנית ריאליטי שבה אוכל לחשוב
לחשוב מול קהל
כמו שתמיד רציתי


ואז חשבתי כמה אנשים ירצו לצפות בי חושב.
המונים?
אחוזי הצפייה בודאי היו כפולים אילו הייתי חושב
כשאני מחובר לכיסא חשמלי
ומישהי רצינית, כזו ששתי רגליה נטועות היטב בקרקע
הייתה מנהלת שיחה אתי בזמן
שהייתה משתעשעת במפסק החשמל



היא בטח הייתה מנצלת את זה
שאני לא שומע כל כך טוב
והייתה ממלמלת
או סתם מדברת בשקט רב
ואני הייתי תוהה אם היא מספרת על כך שבבוקר קנתה קוטג' במכולת
או מתארת כיצד איבדה את בתוליה


ואמנם




ציור: הדס אורבך

פוסט מספר


היום יש יומולדת לבלוג שלי.
הוא מתפרסם בפעם השש מאות.

וזה נראה הרבה
אבל עבורי זה רק האמצע
כי אף פעם לא מאוחר מדי שתהיה לנו ילדות מאושרת
ללכת בחורף בשלוליות
לצחוק
לבכות
לחלום על עפיפון, שועל וגיריות
לוותר על אשמה, על בושה, דאגה ותשוקה
להביט על עצמנו דרך בועת סבון ורדרדה
לחשוב שההורים יודעים ויכולים
שבטלפון יש חמש ספרות
למצוא בבוקר את בקבוקי הזכוכית שהשאיר החלבן
ולאכול בהחבא את הזבדה מאחד מהם
לשמוע את הפעמון של מוכר הנפט
ולהביט בהשתאות ברמזור הראשון והיחיד
להיות עשיר - שני קרטיבים בתריסר אגורות
ולעשות כלום היטב


 

23 מרץ 2014

פרחים



הן אוהבות לקבל אותם
לארגן ולסדר
אגרטלים שקופים ואיקבנה אטומה
להציג לראווה את העובדה
שלמישהו היה אכפת
והוא נפרד ממעט דמים
וקנה בדל יופי
כדי להעניקו

איך אפשר לשים
על השולחן בסלון
או במטבח
ואפילו בחדר השינה
שקית בוטנים, ספר או חפיסת שוקולד
זה ממש לא נותן את האפקט הרצוי

בשדה בר
בעיבורי העיר
במשתלה ובחממה
העין חולפת כמו בשדרת המרכול
מתעכבת על הנחוץ
ואינה חומדת את יפעת הפרח

ואולי עדיף שכך
אבל בתוכי אני מרגיש שלא

אני מאמין אפוא
למי שקונה או מגדל
אוצרות ארעיים

וזולתם חסינת היופי
זכאית מחמת הספק
והתיישנות חלה עליהם שעה שעה




12 מרץ 2014

לנסוע בפרריה



הזרע עושה צמח.
בתוך האדמה החולית מתפתחת פקעת.
בכל שנה כמו במחרוזת פנינים נוצרות פקעות נוספות, זו מעל אחותה, טובה תחת טובה.
זוהי פרריה קריספה קצת יותר משלוש שנים אחרי שזרעתי אותה.
הפרח נראה כמו כוכב ים, בעל שש זרועות בעלות צבעוניות מקסימה והתפתלויות גבשושיות.
המשפחה מיוחסת מאוד - איריסיים.
עד כדי כך מיוחסת שבאוסטרליה זה נחשב צמח פולש.
מסתובבים שם פקחים, הופכים אדמה ומחפשים פקעות.
ההאבקה נעשית על ידי זבובים, הריח לא תמיד ערב.
גודלו של כל פרח 30-50 מ"מ והוא פורח יום אחד בלבד.
ברם, על צמח בוגר יפרחו כמה עשרות פרחים כך שהכיף ימשך בין שבועיים לחודש.

הגדלתי הצילום להנאתי אחרי שויתרתי על הגרסה של ה70 MB
 

24 פברואר 2014

Glabra



לצמח המצולם אין קשר לכתוב מטה.
ברם, למי ששואל את עצמו זוהי גלוריוסה סופרבה.
השם מציין את הוד מושלמותו של הפרח המופלא והארסי הזה.

שמות מעבירים המון אינפורמציה.
השמות הם מדעיים ולא "לטיניים".
הם לפעמים באנגלית, לעתים מזומנות ביוונית וקורה גם שיש מלים לטיניות בהם.
למשל אם מצויינת המלה גלאברה (המופיעה בלעז בכותרת)
אזי אני יודע שהצמח לא שעיר. הוא אמור להיות "חלק"
כמו חזה של חנון שעבר "מהפך" בתוכנית ראליטי, בדרכו
להבליח לחמש שניות כקוואזי מיני סֶלֶבּ.

ולמי שחייב לדעת, יש כל מיני מלים לציין את ההיפך.
למשל = Pilosus (שעיר)