רשומות
נמאס לי מכל הקטע של הבדלי נשים/גברים.
אני יודע מהם ההבדלים הפיסיים, הכרומוזומאליים והתרבותיים.
אני מכיר, לא מספיק היטב, את הקשיים והעולם האלים (והגברי) בו נתקלות ילדות ונשים.
אני יודע איפה מרוחה פרוסת ההגמוניה.
והמוח הנשי והמוח הגברי, נכון, נכון, בלה בלה בלה, אז מה!
ממה שבאמת נשבר לי זו המיסטיפיקציה ההדדית.
מההכללות לטובה, מההכללות לרעה של מין אחד או שני.
ההכללות נובעות מחוסר נסיון, לדעתי.
גברים הם ככה, נשים הן אחרת. בולשיט.
מה שכולנו באמת רוצים זה לעשות "מה בראש שלנו"
פרויד זועזע מזה שלנשים יש רצונות בלתי תלויים ומיניות עצמאית.
הוא היה צריך להכיר את וירג'יניה ג'והנסון.
מי שלא פמיניסט הוא אידיוט
מי שאיננה פמיניסטית חיה לה גלמודה ובהכחשה בתוך בור עמוק ואפל מאוד
(או בכניעה וצייתנות לגבר אמיתי או דמיוני ששולט שנים רבות בדפוסי המחשבה הרצסיבית שלה)
והבת שלי לומדת מגדר
ואני מוצא עצמי מתבייש.
אז חדלתי עם צידוקים וזהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה