חפש בבלוג זה

03 אוקטובר 2012

אפריקה 2012 כ"ד

Spiloxene capensis



אני מפרסם את הספילוקסין הזה כי הכינוי שלו הוא "כוכב הכיף"
נכון שזה בגלל אזור הכיף בדר"א אבל עדיין..
מי לא היה רוצה לבקר או לגור בכוכב הכיף?
אז שתדעו איפה זה.
21 מ 25 הספילוקסינים הם מדרום אפריקה.
שאר ה4 מאוסטרליה/ניוזילנד.
פקעת מתחלפת. אזורים של גשם חורף. פריחה אביב.

אפריקה 2012 כ"ג


הבהמה היא אילנד.       Eland
שוקלת 400-500 ק"ג. בשר מצוין, חלב מתוק בהרבה מזה של פרה ועשיר ממנו, עור משובח.

לאורך הדרך בה רעו האילנדים (ברקע זה שלג, לא חול)
התווכחו כריס ואנג'לה על מוצא הפתגם "לא כל הנוצץ זהב".
מכיוון שלא הייתה אפשרות להכריע באפריקה
הם מצאו פיוס בציטוט שייקספיר, בלייק ועוד דברים
שלמדו בע"פ יותר מחמישים שנים קודם.
לבסוף קינחו בשיר עסיסי המשמיץ את אורקני, אחד ממחוזות הוויסקי הטובים בסקוטלנד.
אני מביא פה את מה ששניהם שוררו:

Bloody Orkney
This bloody town's a bloody cuss
No bloody trains, no bloody bus,
And no one cares for bloody us
In bloody Orkney.
The bloody roads are bloody bad,
The bloody folks are bloody mad,
They'd make the brightest bloody sad,
In bloody Orkney.

All bloody clouds, and bloody rains,
No bloody kerbs, no bloody drains,
The Council's got no bloody brains,
In bloody Orkney.
Everything's so bloody dear,
A bloody bob, for bloody beer,
And is it good? - no bloody fear,
In bloody Orkney.
The bloody 'flicks' are bloody old,
The bloody seats are bloody cold,
You can't get in for bloody gold
In bloody Orkney.
The bloody dances make you smile,
The bloody band is bloody vile,
It only cramps your bloody style,
In bloody Orkney.
No bloody sport, no bloody games,
No bloody fun, the bloody dames
Won't even give their bloody names
In bloody Orkney.
Best bloody place is bloody bed,
With bloody ice on bloody head,
You might as well be bloody dead,
In bloody Orkney

02 אוקטובר 2012

אפריקה 2012 כ"ב


כשראיתי זברה בפעם הראשונה
תהיתי
אם היא לבנה
 ועליה משורטטים פסים שחורים
או אולי שחורה
ועליה פסים לבנים

האפשרות השנייה
הסתברה כנכונה
(הניחוש הראשוני שלי [לחלק יש בטן לבנה!] היה שגוי)


אפריקה 2012 כ"א



קייפ אגולס הוא הנקודה הדרומית ביותר ביבשת אפריקה.
הרבה דרומית לכף התקווה הטובה (שמושך כל כך הרבה תיירים רק בגלל
שנוח להגיע אליו מקייפטאון).
אגולס = מחטים.
ולמה מחטים? כי במקרה במקום הזה מחט הצפון המגנטי ומחט המצפן של הצפון האמיתי חופפות.
כפי שרואים בצילום זה המפגש של האוקיאנוסים ההודי והאטלנטי.
זרם חם מביא חום ומלח לאטלנטי. המון דגה נהנית מזה.
המקום סוער במיוחד בחורף. גלים של 30 מטרים הם לא חזיון נדיר.
מאות כלי שיט טרופים מקננים באזור.
בשביל ארוחת דגים פשוטה וטעימה המקום מתאים. הצמחיה שם לא משהו.
היינו באזור אז קפצנו.



אפריקה 2012 כ'



1. 
בדרכו חזרה אל ביתו הרהר יעקב ושקל, כי רק רווח יעמוד לו מן המוות: לא יהא לו כל צורך לאכול או לשתות, לא יהא  עליו לשלם מיסים ואף לא יוכל לעלוב בבני האדם. ומאחר שאין האדם שוהה בקברו שנה אחת, כי אם מאות ואלפי שנים, הריהו משתכר, אם לערוך חשבון, רווח עצום ורב. החיים מביאים לאדם הפסדים. המוות, לעומתם, מצמיח אך טוב. שיקול זה יש בו אמנם מן ההיגיון. ועם זאת, הלא רע הדבר ומעליב; מה טעם בסדר מוזר זה שעלי אדמות, שחיים, הניתנים לאדם פעם אחת בלבד, חולפים עליו בלא כלום?!
 מתוך הסיפור הקצר "כינורו של רוטשילד"  
 
2.
אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם.
מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא.
 מתוך השיר "זה מכבר"  
 
3.
אני לא פוחד מהמוות - הייתי מת במשך מיליארדים על מיליארדים של שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי בשל כך שמץ אי נוחות.
 
4.
אז ניסיתי להתאבד בתלייה ולא הצלחתי. כמעט נחנקתי.
- אמיר אורבך  כרך ח' של "זכרונות"

אפריקה 2012 י"ט



לזכר אמי שיום הולדתה חל אתמול ושאהבתה עדיין פה
אבי, יחיאל, ששתיקותיו מהדהדות גם עשר שנים ומעלה אחרי שחדל
דוד זכאי שאי אפשר שלא להתגעגע אליו
לוסי וייס שבורכנו בזמן שהייתה עימנו וידענו זאת
חגית ברנר היפה
חיים מרגי ושוקי כהן
ועוד רבים אחרים - כולם חיים בזכרוננו.

חלקם - הופתענו
שאריתם ידענו ובכל זאת הופתענו

אפריקה 2012 י"ח



משנה לשנה יש יותר אנשים על כדור הארץ
ובאופן אבסורדי אני מכיר פחות ופחות מהם
כי אני לא מייצר כל כך קשרים חדשים
כי אני שוכח ישנים
ומפני שבתי הקברות קולטים אנשים שאהבתי
ושנאתי
שהפסיקו לנשום

הארעיות שלנו ארוכה מאוד עבור חרצית
ומצמוץ עבור זית
מקום סביר על טבלת הנצח


.

01 אוקטובר 2012

אפריקה 2012 י"ז





פרוטאות נולדות אחרי שסביבתן נכחדה בשריפה.
מעבר להקבלה המתבקשת של עוף החול, (הפניקס
שבגיל אלף נשרף ובתוך אפר גוויתו מתגלה ביצה של
פניקס חדש), אני חושב על מוות וגעגועים כשאני רואה פרוטאה.
מוות וגעגועים
געגועים ומוות
מוות וגעגועים
זו הסיבה הקיטשית שבגינה קיימים פוחלצים

למעלה פחלצתי פרוטאה
אולי גם הצילום הוא תמצית געגוע בדיסונאנס של זמן לינארי

30 ספטמבר 2012

אפריקה 2012 ט"ז




פרוטאות
ברדיו היו פרסומות ל"פרוטאה בכפר"
מין מוסד בעל אפשרויות סיעודיות עבור הגיל השלישי
אני בטוח שזה לא בכפר
אני משוכנע, בלי שהייתי שם, שאין שם פרוטאות
והגיל השלישי הוא מונח שנועד לרכך את הקונוטציות
שהמלה זִקְנָה מעוררת.
הפרוטאות האמיתיות גדלות על אדמות עניות בחומרי מזון
הן מהוות כשליש מצמחיית ה"פינבוס".
שליש שני הוא האֶריקות והאחרון הוא משפחת ה
Restionaceae עשבוני למדי.
האדמות הללו הן רצועה בתוך הווסט קייפ בדרום אפריקה
והפינבוס הוא אזור של בתה וגריגה (שיחים בגבהים משתנים).
יורד שם גשם בחורף. זה לא מובן מאליו בכלל.
זרעי הפרוטאה מחכים
הם מחכים לשריפה
יש בהם אנזים שהקולטן שלו הוא עשן
ובלי שריפה לא תהיה נביטה.
האש מבטיחה לצמחים הנובטים מספיק אור לצימוח ראשוני.
אז למה איש השיווק המבריק הָזָה את "פרוטאה בכפר" דווקא
ולא את "נרקיס בכרך"?

אפריקה 2012 ט"ו




לא אוהב ללכת לים
יש רצועה מהכביש למים המלאה בג'יפה שנצמדת לרגלים
ומצטברת בכל חריץ ונדבקת ללכל משטח לח
ולאזורים שנמרחו בקרם הגנה.
להליכה לים יש אסטטי ורומנטי עבורי.
אני הולך ונהנה מאוד
אבל 40 דקות מאוחר יותר
הכל חוזר לשורה הראשונה
וחוזר חלילה

אפריקה 2012 י"ד



זָר או מישהו מבחוץ לא יבין זאת.
ולמה לבוא בטענות לאחד שמחוץ למעגל.
בולבינלה פורחת בטבע בלבן
בולבינלה פורחת גם בצהוב - נפוץ אף יותר.
לראות אחת כתומה זה כמו לשמוע את ראש הממשלה מודה בשקר או הטעיה מכוונת.
התיגענו, הלכנו מרחקים גדולים, טיפסנו על טרשים פוצעים ולפעמים חלקלקים
ולא מצאנו. אולי לא פרח השנה
או שסתם היינו חסרי מזל.
אחד מאיתנו, שהתעקש יותר והמשיך בגשם הסוחף אל פאתיה המרוחקים של השמורה,
נשבע שמצא דבוקה של כתומות.
לא היה לו צילום (?). הוא גם הביע ספקנות אם יצליח למצוא בחברתנו את הכתומות כשנחפש שוב, יחד.
בולבינלה כתומה, דובניה צהובה, צבעוני שחור.
ואולי לא השכמתי עם שחר לגן
לעבדו בזיעת אפי
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתֹם...

29 ספטמבר 2012

אפריקה 2012 י"ג



צמחים "טורפים"
קצת נסחפנו
יושבים להם הצמחים האומללים הללו
על מצע שהמִלה אדמה היא מחמאה עבורו
ומנסים להשיג מינרלים
מנסים ומנסים ונכשלים
מנסים שוב
באופטימיות ואהבת הבריאה
ונכשלים.
נוחת על אחד העלים יבחוש
ונדבק לעלה
יותר הוא כבר לא יחיה
אז מה, כאילו לא ננצל את המצב?
ישימו לך ביס סטייק אנטרקוט בפה
תאמר: לא שלי
ותירק? (כאילו)
טורפים? 
מה הם כאילו אריה שרודף אחרי זברה כאילו?
מבתק ומשסף ושופך קרביים ומתבוסס בדמה על חלב אימה?
כאילו?
כולה אכלו יבחוש!



28 ספטמבר 2012

אפריקה 2012 י"ב





הכל התחיל בגלדיולות.
בלתי צפויות, חמקמקות  ולא נאמנות אלא לאמת שלהן.

הגלדיולה נעה ללא הפסקה לצלילי המוזיקה שלה בלבד
זו הרתמיות של הרוח
שהופכת את הסיפן לפעמון שצלילו מהדהד חרישי תמיד
וצבעיו הופכים לכתם חסר מנוחה.

כדי לדעת אותה יש לרסן אותה
בחיבוק או בזרועה נטויה

זו ידי השמאלית
המוכיחה שבעזרת אהבה
הגלדיולה תתמסר.

אמי אהבה אותי.
היא חסכה ממני את האמת.
בגיל חמש וגם חמישים
היא חפנה את האמת לעצמה
ופיזרה כאבקה אוצרות של יופי,
אהבת חיים ושמחת שורדים.
בזכות אהבה זו אני חי.

אפריקה 2012 י"א

 


כדי למצוא צמחים בדרום אפריקה צריך למצוא אדמה שעליה גדלים צמחי בר.
זה לא תמיד פשוט.
על אדמות מרעה תמצא כבשים.
ברוב האדמות האחרות תמצא קנולה, קני סוכר או גידול אחר שמתנגד לפרחים סתם.
בחלק ממה שנשאר יש שמורות של חיות. מין מקומות שאנשים משלמים ממון להכנס לתוכם
כדי לראות אריות וג'ירפות.
כשהייתי קטן כינו אותם גמל-נמרים.
וישנם שטחים זעירים, פינות שנרכשו לצורך העניין על ידי חובבי טבע.
שם יש עדיין מעט טבע.
בשטח הזעיר שבצילום (שגם הוא נכסס על ידי כבשים) מצאתי רומולאות וכעשרים
 Haworthia mirabilis
גדלות בחריצים בין סלעים. כל מה שהרים ראש, נאכל מניה וביה.
(ראה צילום מטה.)

ויש צורך כמובן לחצות גדרות.
הכל מגודר.
אחרי יום וחצי אתה למד כיצד לחצות גדר, כיצד קופצים מעליה או זוחלים על גחונכם מתחתיה.
אין שום טבע למי שחושש להיות מסיג גבול.
דברים י"ט י"ד -  בוטל זמנית.


 

אפריקה 2012 י'



אכזבה
זה לא מספיק ליגון, לצער ובטח לא לכעס.
אבל הצטברותה של אכזבה מייצרת קמטים בזוויות הפה.
אחר כך היא עוברת מסה קריטית וקווים אדומים.
משקל הנגד לאכזבה היא חמלה.
החמלה ממיסה משקעי אכזבה.


חזרתי ממלחמת לבנון מאוכזב והלום.
אמי ביקרה אותי ובידיה כלי זכוכית חמים ובו כרוב ממולא.
שמחתי.
היא תיארה בפרוטרוט אופייני את כל המרכיבים, התבלינים השונים שהיה בהם שימוש
ואת אופן ההכנה מלא תשומת הלב.
עבורי.

הבטתי בכרובים המלופפים. כרוב בערבית זה מלפוף. מצליבים.
הכופתאות היו כמעט זהות זו לזו בצורתן.
אחת מהן נשאה בצנעה את קווי המתאר של פינת קופסת השימורים.

לא כעסתי ולא התאכזבתי.
הייתי עייף מלילות חשוקי לסתות ושיניים שתושבותיהן חישבו להתפורר.
בכל בוקר הייתי צריך להרפות את שרירי הלחיים
שלקחו עימן את לבנון לתוך לילותי.

תמהתי.
אחר כך מעט התעצבתי שאצלי זה רק בלילות
ואצלָה,ּ גם בהקיץ.

דור שני
אָלֶק
 

27 ספטמבר 2012

אפריקה 2012 ט'



בדרך חזרה מבית הספר עצרתי בפלאפליה שהייתה בצומת שדרות הנשיא ומחניים.
אמא ביקשה שאקנה חצי מנה פלאפל.
הם שאלו כמה טחינה וחמוצים אני רוצה ואני שילמתי את 30 האגורות.
הטחינה טפטפה מהפיתה הסדוקה.
הסתכלתי לראות אם לכלכתי את הנעליים החתוכות.
לא היה נדיר אז שנעליים שנעשו קטנות מדי נחתכו מלפנים והפכו למעין סנדלים.
הנעליים לא התלכלכו.
טיפה אחת טינפה את המכנסיים שירשתי מאחי הגדול דרך הבינוני.
לא נורא.
מטבע של 50 גרוש היה ליד הנעל השמאלית.
כמוצא שלל רב הרמתי אותו וחיפשתי למי להחזיר.
לא היה אף אחד.
חזרתי הביתה וסיפרתי לאימא.
היא אמרה לי שאיבדה חצי לירה באותו בוקר באותו מקום כמה שעות קודם לכן.
החזרתי לה ללא היסוס.
לקח לי חמש עשרה שנים להזכר בזה.
זה לא היה גם אז הרבה כסף.
משונה כל כך.
לפתולוגיה אין גיל וסכום.
הכל בגלל הגלדיולות.