קרציות

יצאנו לטרק חדש.
השמורה של החוף המערבי קיבלה את פנינו בקושי.
הכניסה לשמורה מוגבלת בשעות.
זה נודע לנו מאוחר אך נכנסנו בעור שינינו.
השומרת בכניסה אמרה גם שלא תגבה תשלום על יום הכניסה.
היא הסתכלה עמוק לתוך עיניי ושאלה אם אבוא לשלם למחרת בשבע בבוקר.
הבטתי עמוקות בחזרה וגייסתי ארשת בלתי תחמנית בעליל.
היא השתכנעה (ואנחנו אמנם שילמנו למחרת. היא זכרה אותנו וחייכה)

המסלול הראשון שרובו סומן היטב היה קשה במידה בינונית.
הקושי נבע מחלקי המסלול שעברו בתוך דיונה אימתנית
אבל יותר מכך מהעובדה שמזג האויר הביא לבקיעה של קרציות.
רבות מאוד מהן ארבו לנו בדרכנו.
הפשלנו גרביים מעל שרוולי המכנסיים ועשינו עצירות כל עשר דקות
בהן אני הצטרכתי להסיר כמויות מצטברות גדולות של נימפות קרציות
ממכנסינו ומעוד חלקי לבוש.

ראינו גם אנטילופה, פרחים וכמה צבים.