רשומות
היא נעצה בי מחט.
זרמים קטנים הסתחררו בארובות עיניי.
המשפט ההוא, אמרה חרישית, היה חשוב, מכונן, משנה חיים.
חשבתי: ואולי מה שנאמר היה פליטת פה גרידא.
והיא חשבה: מה זה משנה, חשובה התוצאה.
היא בחשה בתוכי במחט חדשה.
הגוף שלך עובד כמו מדריך לאקופונקטורה, לאטה כשנרתעתי בעל כורחי.
דמעה נקוותה בעין שמאל והתאגמה.
שכבתי פרקדן, לא היה לי לאן להגיר אותה.
ברקים זעירים זחלו על התקרה.
כלב נבח בחוץ.
ולצילום בחניה בין מידלפוס וניוווטויל:
זו עז? זה אשמדאי? לא, זו
Diascia whiteheadii
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה