רשומות
צלמים מעדיפים תמיד להראות פרחים בשיא תפארתם.
אני מכריז על שינוי מגמה.
השאיפה לשלמות קורה בטבע הפורח בעיקר אם לוקחים אותו קודם כל לאולפן.
ואז מגנים עליו מחבלות מכניות, מחרקים, מרוח שמזיזה אותו לכל הכיוונים ומשגעת את הצלם.
בונים תאורה מדויקת שמבליטה את יופיו הקסום.
שמים רקע כהה שאינו מסיח את הדעת לכיוונים רעים.
מייצבים חצובה, פותחים צמצם.
יש כל הזמן הנחוץ.
קרציות לא מטפסות עליך. אתה לא שוכב בבוץ או בחול.
גשם לא מטריד והשמש שבדיוק הסתתרה לא משנה את הסט.
לפנינו חרצית אחרי שיא תפארתה.
היא התחילה לכמוש, ליבול, לקמול.
עליה המכורסמים קלות מתחילים את הסחרור שיוביל בבוא העת למצולות יבשות.
האבקה כבר לא מסודרת וממתינה למאביקים.
אבל היא יפה.
בעתיד אתן עוד פרחים שאינם באיבם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה