רשומות
קְנֶרְסְוְולָאקְטֶה
עזבנו את רוגרסוולד והגענו לקנרסוולאקטה.
וולאקטה זה שדה בהולנדית.
קנרס , ואני לא מתלוצץ, הוא קול גלגלי הכרכרות על משטחי החצץ הכבירים של האזור הזה.
קילומטרים על גבי קילומטרים של גבעות חצץ, חול וזיפזיף.
החלום הורוד של קבלן או שניים.
ובתוך השממה השורטת הזו מתקיים גן עדן של סוקולנטים.
בתצלום העליון ארגירודרמות ולצידן קונופיטום סאבפנסטראטום.
בתחתון רציתי להראות את התחושה של לשוטט שם.
אחרי עשרה ק"מ חסרי נוף, אתאהבתי עמוקות בתחושת ה"אֵין"
של הקנרסוולאקטה (שובר שיניים אמיתי, אה?)
נאחזתי בציפרניים בחצץ ולא רציתי לעזוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה