חפש בבלוג זה

30 אוקטובר 2012

אפריקה 2012 ע"ד עלילת דם בעיר דוד


נא ללכת פה עקב בצד אגודל, אמר מורה הדרך.
חשבתי על הבלאגן של בהונות ואגודלים בשפת היום יום,
המייחדת כיום בוהן לרגל ואגודל ליד.
פה חי הארנב הירוק, לחש המורה.
בשנים האחרונות, המשיך, הדלדלה אוכלוסית חיות הבר בגלל התיאבון הלא מרוסן שלו.
שום חיה אינה חסינה מפגיעתו, ערמומיותו, עוז נפשו ותיאבונו.
הוא מעז לתקוף חיות גדולות ממנו בהרבה...
קולו של מורה הדרך החל לרעוד.
אני מבקש מכולם להצטופף, ג'ני! חזרי מייד לקבוצה! אנחנו בטוחים יחסית כל עוד
אף אחד לא מתרחק. אתמול נמצאה אנטילופה מכורסמת ועל צווארה סימני השיניים המובהקים
של הארנב הירוק. מאז הצליח לפני עשור לומומבה הצייד לפגוע בארנב הירוק רק החריף המצב
והאחרון מתנהג כאילו אין לו מה להפסיד עוד.
לצערנו, לומומבה רק פגע באוזנו השמאלית של המפלץ.
הוא עונד את האוזן הירוקה כאות גבורה, וכל נשות השבט מנסות מאז להתעבר ממנו.
כולן, אגב, הצליחו. יותר מפעם אחת. גם אשתי.
בתנ"ך כתוב: בהונות ידיו ורגליו, חשבתי.
ארבעים מטרים מאיתנו התרוממה בעצלתיים אוזן ירוקה מאחרי
חרציות כחולות.
ניסיתי לבלוע את הרוק בפי, לשווא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה