חפש בבלוג זה

21 ספטמבר 2011

ד.א. 34







לאחר ש"השלמנו" עם המארחים הנעדרים, הסתבר לנו כי
המארח עוסק בשימור ושחזור רצועת החוף הענקית
אשר נהרסה בשיטתיות על ידי חברת דה בירס בזמן שכרתה
באזור יהלומים אלוביאליים.

המארח, אשתו ושני הכלבים המקסימים שלהם (מגזע דאשהאונד)
לקחו אותנו לסיבוב ליילי בחולות נופ

לכל איש שדיברנו עימו ברצועה הענקית הזו יש סיפור
על יהלום שמצא באקראי. אל תפתחו אשליות, חלק מהסיפורים אמיתיים
ורוב השאר אמנם קרו אבל לא למספר.
יהלומים בטבי נראים לרוב כמו פיסת זכוכית מפויחת.
מכיוון של"דה בירס" יש זכיונות הם מקבלים את הנתח שלהם.
אחר כך נגבים מסים גם על ידי השלטונות.
יהלום מכובד בן קרט אחד יהיה בקוטר של כ6.5 מ"מ
אם הוא עגול. ערך מקורב של יהלום כזה (אם הוא מעולה ואחרי חיתוך) הוא כ חמישים וששה
אלף דולר. למוצא הישר ישארו כתריסר אלפים, במקרה הטוב
מה שגורם למרמור מסוים ולאו דווקא מוצדק ומוליד סיפורי הברחות
מדהימים שנגמרים בבכי טוב או רע (תלוי מי מספר)

ובטבע מצאנו יחד עימם:
1. Fenestraria rhopalophylla
קבורה בחול. גם אם הייתי דורך עליה לא בטוח שהייתי מוצא אותה.

2. Pelargonium fulgidum
גדל בחריץ בסלע מאה מטר מהים ופורח באדום
באמצע הלילה.
3. Conophytum minutum (?)
בחריץ אחר חצי מטר מהחריץ הקודם.
.היינו 30 מטר משם כמה שעות קודם ולא הצלחתי לראות כלום


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה