חפש בבלוג זה

20 ספטמבר 2011

ד.א. 33



Koingnaas

את העיר הזו שאם לא הייתי רושם את שמה לא היה
לי שום סיכוי לזכור אותו, לא הייתי מבקר
אילולא התגלעו חילוקי דעות קלים בינינו לבין
הבעלים בנוּפּ.
הדיסוננס נוצר בשל תאום ציפיות. אני סברתי שאם אני
מוזמן ללון במקום מסוים אז מישהו יקבל את פני
ולא יניח לי להסתובב על חוף סחוף רוחות ושומם
במשך שעות.
הבעלים סברה אחרת.
אחרי שהיא הסכימה לראות את המצב גם דרך המשקפיים שלנו
היא פינתה לנו מקום באחד מהבתים שהיא מחזיקה
בעיר שאת שמה כתבתי מעלה.
לעיר הגענו אחרי שעברנו שומרים חמושים וגדרות תיל לא מעטות.
קיבלנו אישור חתום על ידי חברת דה בירס שמאשר לנו ללון שם.
העיר הייתה שוקקת והומה. פעם לפני שנים.
מיותר מאלף תושבים נותר כיום קומץ.
שלושים וחמישה ליתר דיוק.
הדבר נובע מכך שמכרה היהלומים נסגר.
העיר מטופחת ונקיה למדי אבל ריקה לגמרי.
עם המארחים השלמנו כמובן ובלילה נלקחנו על ידם
לסיור בוטני לילי!!
ועל כך בפרק הבא


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה