דפוק את הקרפד - פטנט לא של אודטה

טוב. נניח שיש לכם זרעים שאתם רוצים להנביט.
נו... נניח שהייתם באיזה מקום נורא יפה והעץ שהֵצֵל על רעייתכם פרח פתאום
והֶעֱצִים את יופיה המדהים והטבעי. היפני הקטן שמטפח את הגן בשלוש
מאות וארבעים השנים האחרונות מעודו לא חזה בפלא כזה. עיניו ששזפו
הכל, אבל ההההכל רואות עד כמה הרגע הזה הוא לנצח, כמו טופו מטוגן בזנגביל. הוא מתקרב
אליכם, קד קידה עמוקה ומעניק לכם את זרעיו הקדושים של העץ בחבילת שי של הועד למען החייל.
נאמר שזה אקליפטוס בעל קליפה מדהימה.
או אולי בוקיצה, אלגום או תרזה.
עכשיו אני יכול להסביר בפרוטרוט איך לכל זרע יש את השיטה שלו לנבוט.
יש כאלה שרוצים עשן ויש אחרים שצריך לשייף או להטביל לכמה שעות במים
או להקפיא ולהפשיר פעמיים. הכל נכון.
אז הנה שיטה כללית שעובדת ברוב המקרים:
1. מלאו כחצי שקית ניילון של סופר בקומפוסט או בתערובת שתילה מוכנה .
2. מזגו לאט מים פנימה וערבבו עד שהמצע לח. (כשמחזיקים באגרוף ולוחצים יוצאות כמה טיפות)
3. לסגור השקית ולשים במיקרו ל 7 דקות על מקסימום.
4. עכשיו כל מה שחי שם בעבר - מת כבר ביסורים. תנו לזה להגיע לטמפרטורת החדר.
5. שימו את הזרעים של היפני הגמד ההוא על הקומפוסט הלח וסגרו את
השקית עם קליפס כזה של שקיות.
6. הניחו את השקית עם האוצר במקום עם אור (אבל ללא קרינה ישירה) וחכו.
7. כל יום יומיים הביטו אם קרה משהו. (פעם חיכיתי 11 חודשים לאיזה דקל).

זה עובד ללא קשר עם מנת המשכל שלכם.
זה עובד אפילו אם אתם תומכים בברק או ר"ל ביבי.
אוֹהֶב אתכם עד טיפת דמי הראשונה - אמיר.